כשהוודקה זורמת כמו מים,
אבל את הייגר סיימנו ראשון,
כשסיימנו חפיסה חדשה,
כי הייתי כל כך מסטולה שלא היה לי אכפת,
ושמתי לב רק בבוקר לשלוש הסיגריות שנשארו.
וכולם יושבים בגינה, מעשנים, מדברים שטויות
שולפים עוד סיגריה, מישהו מביא את הוודקה מהמקפיא ומישהו לימון.
וכבר אין לי כוח לקום אז שמישהו ימזוג,
ואז עוד סיגריה ושיחת נפש לא צפוייה,
וסודות מדינה נפלטים מול כולם,
אבל אולי עם מספיק מזל הם היו מספיק שיכורים לפספס.
רק הוא ליטף לי את השיער ואמר בחיוך שזה בסדר. גם הוא היה שיכור, אבל ישב קרוב יותר אליי. אופס. כנראה שמע.
ואף אחד לא מקיא, לא בערב לפחות, או לפנות בוקר אם תרצו כי הלכתי לישון רק ב4. בשבע בבוקר גיליתי שאחת כבר הלכה, שניים ישנים לי בסלון, שניים בחדר ההוא ואחד בחדר השני.
והיא בכלל לא ישנה, עשתה חביתה בחמש לפנות בוקר ונשארה ערה. משוגעת.
לא האנגאובר ולא חרטות, אבל חוסר איפוס מטורף. במשך שעות לא הצלחתי להתאפס. הבירה עם הפיצה והצ׳יפס בצהריים שאחרי, במרפסת, תחת השמש החמימה , הייתה שינוי מרענן. גם השמש הייתה מרעננת.
עשיתי לי ולה אוכל, נסענו לחגוג לה את סיום המלווה ואז שוב נשארתי לבד.
די הרבה זמן כבר לא נהנתי ככה מאלכוהול, וכבר יותר מידי זמן שלא ישנתי את השעות שהחסרתי באותם ימים.
למה ההורים שלי היו צריכים לחזור דווקא היום מהנופש שלהם? למה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
.Avital4ik