לא חשבתי שהמבטא שלו כל כך יכבוש אותי. רק המבטא.

לא הגיטרה, המבט, המילים או הלבוש..

רק ב-ר' המתגלגלת והמבטא..

משעשע.

"תתחילי לסמוך על עצמך. זה הכל כי את לא סומכת על עצמך"

מילים של פרקמ"ש באמצע מסלול. וזה לא שיש לי פחד גבהים, אני פשוט מהססת יותר מידי.

קורא אותי כמו ספר פתוח..

"זהו אנחנו בפסגה!! אה, כוסעמק, יש עוד.."

מילים של עדן 20 דקות לאחר תחילת המסלול בדרכנו להר שלמה.

ייכתב בדפי ההסטוריה כי סיימתי את כולו ולא וויתרתי.

את העליות הקשות, הירידות התלולות, ושאר הדברים הנוראיים שמישהו המציא שם.

"להיות מדריכה זה אדיר!"

מילים של מדריכת תותחנים לשעבר, קצינת הדרכה בבהל"ץ כיום,

שלאחר שנה שלא ראיתי, פגשתי לפתע בתור לשירותים בתחנת דלק במצפה רמון.

העלה לי חיוך לכמה שעות.

רק 20 שעות בבית, וכבר יש ממך הודעה.

"אני רוצה אהבה.." 

וואלה? גם אני. ואחריי שיחה מעמיקה, לקבל ממך גם הצעה מפתה

"אפשר להזמין אותך לצאת?"

אני מתה עלייך, אבל נמאס לי להיות ריבאונד של אנשים, אני לא חוזרת לעבר.

איזה כיף זה להיות אסרטיבית לשם שינוי, אחריי שנים של חוסר החלטיות,

ולשלוח לך את ה-"לא" . 

בבקשה אל תשנאי אותי..

כל הזין במחזור י"ז

התמונה שמסכמת בצורה הטובה ביותר את הטיול השנתי המטורף, האחרון והאדיר הזה.

בירה בארוחת בוקר עם אבא.

יש דברים שמשעשעים אותי על הבוקר, במיוחד בשבת.

הימים האחרונים איכזבו אותי. במהלכם איכזבתי את עצמי וגם יותר מידי אנשים.

איך אני צריכה שהשנה הזאת כבר תיגמר.. (מי בכלל צריך מסיבת סיום?)

מחר בקריה, במיונים שאני יודעת שלא אעבור.

מחר בלילה כבר טיול שנתי.

יאללה, שיהיה שבוע מצויין.