הכל סיפורים

עם הזנב בין הרגליים

בוריס היה בן יחיד להורים שעבדו שעות ארוכות מחוץ לבית. מאז ילדותו התרגל לשהות בגפו, וחש מועקה כשהיה עליו לחלק את מרחב המחייה הפרטי שלו עם בני אדם אחרים. הוא התחתן עם חברת נעורים מיד אחרי שהשתחרר שחרור מוקדם מהצבא עקב מותו הפתאומי של אביו, ותמיד חש שנישואיו היו טעות, ושאשתו עשתה יד אחת עם אימו כדי לדחוף אותו לנישואים פזיזים. הוא אהב את ילדיו אבל סלד מתביעותיה של אשתו שיקדיש את כל זמנו לה ולילדים וחש שהוא הקריב די בכך שעמד אתה מתחת לחופה, הכניס אותה להיריון ופרנס בכבוד את משפחתו, הרעיון שיהיה עליו לוותר גם על חירותו ועל חיי מין עם גברים למען אשתו וילדיו נראה לו מופרך לגמרי.

הוא נהג לגחך בבוז כשאשתו נבאה לו שאם ימשיך לעשות ככל העולה על רוחו בלי להתחשב במשפחתו הוא יסיים את חייו לבד, זקן בודד בלי אף אחד שיגיש לו כוס תה כשיחלה. "אם תמשיך להתנהג ככה תמות לבד, ועד שהגוויה שלך לא תתחיל להסריח אף אחד אפילו לא ידע שהתפגרת." הטיחה בפניו, מתוסכלת בגלל אדישותו למוסכמות שקבעו שגבר הגון צריך לבלות את זמנו הפנוי עם משפחתו ולהקריב את אושרו ותענוגותיו לטובת אשתו וילדיו.

בוריס שלא הבין מעולם מה נורא כל כך בבדידות, התעלם מנבואותיה הקודרות, המשיך לעשות ככל העולה על רוחו, ולא שינה מדרכיו גם כשאשתו איימה עליו בגירושים אם ימשיך להיות בקשרים מיניים עם גברים. לבסוף נואשה ממנו, מצאה לה גבר אחר, לקחה את הילדים ועזבה אותו לנפשו. מאז שנישאה למקס ועברה לגור איתו בגרמניה השתפרו יחסיהם להפליא והם חזרו להיות ידידים טובים.

את חמי פגש בוריס בשלהי נישואיו, קצת לפני שמלאו לו ארבעים וחמש. הוא חלק עם אשתו את הוצאות הבית ואת נטל גידול הילדים, אבל כבר מזמן הפסיק לישון איתה, ואת חיי המין שלו ניהל הרחק ממנה, ורק עם גברים שרובם היו צעירים ממנו.

חמי התחבר לבוריס כמה חודשים אחרי שנודע לו שהוא נשא H.I.V. הוא היה אז בן עשרים ושלוש, ואחרי שנה של חיים פרועים בתל אביב הוא חזר לקריות עם הזנב בין הרגלים, כפי שהתוודה פעם בפני רוני. בפעם הראשונה שראה את בוריס הוא היה במצב נפשי רעוע למדי, כמעט בדיכאון, והיה בטוח שלעולם לא יהיה לו יותר סקס. העובדה שבוריס כן רצה בו, ולא נרתע ממנו למרות שחמי גילה לו מיד שהוא נשא, היטיבה איתו מאוד, ועזרה לו להחזיר את חייו למסלול. הוא חש אסיר תודה לבוריס שלא היסס לעשות איתו סקס, כיבד אותו מאוד, וראה בו גבר אמיתי - בטוח בעצמו, מנוסה, תקיף, חכם ומלא און.

רק כמה שנים אחר כך הבין חמי שעוד אז, בפגישתם הראשונה, בוריס כבר חש בסתר ליבו שהוא נמצא מעבר לפסגה, ושהוא מתחיל לגלוש כעת במורד, מתקדם באיטיות לעבר החצי השני והפחות נעים של חייו.

גם בוריס לא הבין בהתחלה עם מי הוא מסתבך, בתחילת היכרותם חמי עשה עליו רושם של איש צעיר ופגיע, טרף קל שיאפשר לו לעשות בו ככל העולה על רוחו, שעשוע לא מזיק שיחזק את בטחונו העצמי ושאפשר יהיה להשליך אחרי שישתעמם ממנו. מהר מאוד נוכח לדעת שטעה, הגבר הצעיר והרטוב שאסף יום גשום אחד מתחנת האוטובוס והביא לדירת הזיונים שלו, היה בוגר יותר מכפי שהיה לו נדמה בהתחלה, והרבה יותר יציב, גם פיזית וגם נפשית, מכפי שהוא ציפה כשפגש בו לראשונה.

די מהר גילה בוריס שבדרכו שלו חמי עקשן לא פחות ממנו, שהוא משכיל ונבון, שיש לו דעה משלו על כל דבר תחת השמש, ושהוא לא מהסס להביע אותה ברהיטות ובבהירות.

להפתעתו נוכח בוריס לגלות שהוא ממשיך לחבב את חמי ולרצות בו זמן רב אחרי שהוא היה אמור להשתעמם במחיצתו. החשש שהוא מתאהב בגבר צעיר כל כך, ועוד עלול חלילה לפתח בו תלות, הפחידה את בוריס פחד מוות. הקראש שחמי פיתח תוך כדי כך כלפי ארקאדי הצעיר רק הרעה את המצב. במקום שהוא זה שיעזוב ויחפש לו שעשועים חדשים חמי עזב אותו, ולמרבה הכעס הלך והתאהב עד למעלה מראשו בנער צעיר ויפה כמו מלאך. אחוז קנאה ונעלב הרגיש בוריס צורך לאשש את גבריותו ולהעניש את חמי, ולכן פיתה את ארקאדי ולקח אותו מחמי (זה היה קל עד להפתיע) ואחר כך הניח לצעיר הערמומי שרק נראה צעיר ותמים אבל תוכו לא היה כברו מהארץ להסתפח אליו לנסיעתו לארצות הברית, ולקינוח יזם שלישיה עם חמי שבור הלב דווקא בערב הנסיעה.

חמי התקשה מאוד לסלוח לו על התעלול הנבזי הזה, ובמשך כמעט שנתיים נותק הקשר בין השניים, אבל למרות כל מאמציו בוריס לא הצליח לשכוח את חמי. הניסיון להשתקע בבוסטון כשל ובוריס חזר לארץ עם ארקאדי, שכמה ימים אחרי שובו ניסה להתאבד. ניסיון ההתאבדות הטראומתי של ארקאדי גרם להם להיפגש שוב, ולשתף פעולה כדי לעזור לו, ועם הזמן הם התחילו לסלוח ולהתפייס. במשך שנים בוריס וחמי רבו ואחר כך השלימו, התרחקו זה מזה ושוב התקרבו. בדרך זו או אחרת, כמעט בעל כורחם, הם נשארו בקשר שהיה בחלקו קשר מיני, בחלקו קשר חברי, והיה בו יותר משמץ של יחסי אב ובן. בוריס היה שותף, מלווה ויועץ בזוגיות רבת התהפוכות של חמי ורוני, תמך ועודד ולפעמים נזף, ועם הזמן גם התערב.

כל אותם שנים סוערות הוא ניהל במקביל יחסים גם עם גברים צעירים אחרים, חלקם צעירים אפילו מחמי, אבל אלו היו קשרים רופפים למטרות סקס בלבד. הקשר שלו עם חמי היה הארוך והיציב מכולם. חמי הבין אותו, קיבל אותו כמו שהוא, לא נזף ולא הטיף, הבין את הצורך שלו בחופש ואת סלידתו מזוגיות חונקת, ואחרי כמה נפילות שהכאיבו לשניהם למד חמי ללכת בזהירות על התפר שבין חברות ליזיזות, ולהפיק את המיטב מהיחסים המיוחדים שלו עם בוריס.

נבואתה הקודרת של גרושתו של בוריס לא התממשה. חמי תמיד היה בסביבה כשחש ברע, מוכן להכין לו מרק ולהגיש לו כוס תה. בוריס מעולם לא הודה בכך, אבל עם הזמן הוא מצא את עצמו מקפיד לשכור דירה בשכנות לדירתו של חמי, ולהיפגש איתו לפחות פעם בשבוע. הזמן החולף ופגעי השנים והגיל גרמו להיפוך בתפקידיהם – עכשיו היה זה חמי שגונן ושמר על ידידו, והעניק לו בדיוק את סוג האהבה שהוא היה זקוק לה.

כשמלאו לבוריס חמישים ושלוש התגלה בגופו סרטן ערמונית והוא נאלץ לעבור ניתוח. הניתוח לכריתת הערמונית עבר בשלום, ואמנם סילק מגופו את הסרטן, אבל הותיר בו צלקת רצינית. איבוד היכולת להגיע לזקפה ספונטנית הייתה מהלומה קשה מאוד לגבר גאה ועצמאי כמו בוריס. בינו לבינו היה עליו להודות שהוא היה מתקשה לעבור את הניתוח ואת תקופת ההתאוששות שבאה אחריו בלי עזרתו של חמי.

מאז הניתוח הוא חש זקן ופגיע, והתלונן באזני חמי שהגבריות שלו נפגעה ללא תקנה. חמי גילה הבנה רבה, תמך בו ועודד אותו לפני הניתוח, וטיפל בו במסירות אחריו, ועשה כמיטב יכולתו להוכיח לבוריס שלמרות הכל הוא עדיין גבר שבגברים.

יורי, או יניב כפי שהוא התעקש שיכנו אותו כעת, לא ידע כמעט דבר על היחסים המיוחדים בין אביו לחמי, ולא היה לו מושג שכיום אביו נזקק לתרופות כדי להגיע לזקפה. בוריס הקנאי לפרטיותו לא סבר שילדיו אמורים לדעת פרטים על חיי המין שלו, ומצידו השתדל גם הוא לדעת מעט ככל האפשר על ענייניהם האינטימיים של צאצאיו.

אחרי שהתאושש מהזעזוע של הופעת בנו הצעיר על סף דלתו החליט בוריס לעבור בשתיקה על החלטתו של בנו שהוא הומו, להניח לו להתאושש בקצב שלו מהפרידה מבת זוגו, ולתת לו להחליט לבד מה יעשה עם חייו בעתיד.

זו הייתה תכנית נאה והגיונית, אבל בוריס שהתרגל לחיות רק עם סולק - החתול הסיאמי השמן שלו - התקשה לבצע אותה. יום אחרי שיורי צץ בדירתו הופיעו במפתיע באמצע הסלון המבולגן שלו כל חפציו, ארוזים בקופסאות קרטון, ובוריס חש שנגדשה הסאה ועליו לפתור את הבעיה מיד, או שתפרוץ מריבה משפחתית לא נעימה שהדיה יגיעו עד לגרמניה, שם שכנה לבטח אימו של יורי.

הוא שפך את ליבו בפני חמי ובועז שהביעו השתתפות בצערו אך ידם קצרה מהושיע,

הישועה הגיעה ממקור לא צפוי – רוני, האקס של חמי. מאז שנפרד מרביב חי רוני לבדו בדירה סמוכה לדירתו של בוריס, וכששמע על הבעיה, כשקפץ לביקור כדי לשאול כוס חלב, הציע ליניב באימפולסיביות אופיינית לו הצעה נדיבה עד להפתיע, "בוא תעבור לגור אצלי לפני שאבא שלך יתחרפן לגמרי."

"אבל מה אני אעשה עם כל הדברים שלי? הדירה שלך קטנה בדיוק כמו הדירה של אבא." מחה יניב.

"זה בסדר, אני נמצא מעט מאוד בבית, וחוץ מזה אני לא אשכנזי מפונק כמו אבא שלך, אני רגיל לחיות בצפיפות." חייך רוני את חיוכו כובש הלב, ועוד באותו יום הם גייסו את בועז ואת חמי והעבירו את יניב, על כל חפציו, לדירתו של רוני.

"על כמה נתערב שעד סוף השבוע כושי יכניס אותו למיטה." העיר בועז לחמי.

"אני לא יודע, לא נראה לי שיורי... סליחה, יניב, הוא הטיפוס שלו."

"למה לא? לדעתי הוא נראה ממש טוב, בכלל לא דומה לבוריס, אתה בטוח שהוא באמת הבן שלו?"

"את זה אתה צריך לשאול את אימא שלו, לא אותי." צחק חמי, "ואני לא אומר שיניב נראה רע, הוא בחור די נאה במין צורה חנונית פקידותית כזו, אבל הוא שקט ולבנבן כזה... ממש לא הטיפוס של רוני." פסק.

"באמת? עד כמה שהבנתי מליאור כל גבר שיש לו דופק וזין הוא הטיפוס של האקס שלך." עקץ בועז, והרהר לעצמו שכנראה חמי קצת מקנא, בלי לדעת שחמי חושב שהקנאי פה הוא דווקא בועז. שניהם כבר היו בעלי ניסיון, והם נזהרו ושמרו את מחשבותיהם לעצמם, וטוב שכך, כי להפתעתם מי שזכה לחלוק את מיטתו עם יניב היה דווקא בנצי, עמיתו של כושי שקפץ אליו לביקור קצר, נתקל ביניב ונכבש.