לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל סיפורים


סיפורים על גברים שאוהבים גברים
Avatarכינוי: 

גיל: 19

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2013

1. יש לי אחות


ליסמין אחותי אף פעם לא היו סתם חברים או חברות. יסמיני שלנו היא מסוג הבחורות שעוד בהיותן זאטוטות זבות חוטם בגן הילדים סבבו אותן חבורת מעריצים שגרמו להן לחוש מורמות מעם. רוב מעריציה היו ממין זכר, אבל היו גם  מעריצות ממין נקבה, בנות פחות יפות ממנה שיופיה הקסים אותן, והן העדיפו לסגוד לה במקום לקנא בפניה היפות להלל, בתלתלי הזהב שלה, בעיניה הכחולות המדהימות ובגזרתה הדקה, המושלמת. לא פלא שהיא הייתה בטוחה שהיא יכולה לעשות כל מה שעולה בדעתה, לרמוס, להשפיל ולזלזל בגברים שהתאהבו בה, לבוז לכל מי שהעריץ אותה, ולצאת מזה בשלום.

רק צה"ל הצליח, לפחות בהתחלה, להחזיר אותה קצת לפרופורציות ולהכניס בה מעט ענווה, ולמרות שהייתה ללא ספק החיילת הכי יפה בחיל האוויר, והמלכה הבלתי מעורערת של הבסיס שהיה לו הכבוד לזכות בנוכחותה, המדים האחידים והטירונות גרמו לה להיות, לפחות בשנה הראשונה שלה בצבא, קצת פחות בלתי נסבלת.

למרבה המזל היא פגשה את אלדד המקסים קצת אחרי שסיימה טירונות, וכנראה שעדיין הייתה תחת הלם המפגש עם מדי ב' כי לראשונה בחייה נהיה לה חבר רציני.

אלדד, שכולם כינו דדי, היה הגבר הראשון מחבורת הנמושות שהתרוצצו סביבה והחניפו לה יום וליל שמצא חן בעינינו - בני משפחתה של יסמין.

אימא שהתרשמה מאוד מכתפיו הרחבות, מחינוכו המצוין ומחיוכו הנעים כבר התחילה לפנטז על חתונה, אבא התפעל מרוחב השכלתו, מנימוסיו הטובים, ממשפחתו המשכילה ומלחיצת ידו החזקה ואני... אני סתם חיבבתי אותו כי היה בחור נחמד, טוב לב ואבירי. לא הזיק שהיו לו עיניים ירוקות נהדרות, לסת גברית רבועה ומסותתת, וחריץ חינני בסנטרו. את כל היופי הזה השלים שער שחור, צפוף ומבריק, וחוסר מודעות מקסים לכל היתרונות הנפלאים בהם חנן אותו אלוהים

"תראה כמה יפה הם נראים יחד דקל." התרגשה אימא, ובצדק. אחותי היפה, דקת הגו, בהירת השער וכחולת העיניים נראתה נפלא לצד אלדד החסון והגברי כל כך למראה. יחד הם נראו שייכים זה לזה כמו זוג בובות על עוגת כלה, ובשקט, בלב, כבר התחלתי לתכנן את מסיבת הרווקים של אלדד, ופנטזתי איך אני משקה אותו אלכוהול - דדי החמוד והתמים ממש לא ידע לשתות - משמח אותו לפני שיהפוך לבעלה השפוט של יסמין, ואחר כך נושא אותו על כפיים ומשכיב אותו לישון... אני לא אביא כמובן חשפנית כי יסמין לא תרשה, והוא גם בטח לא יהיה מעוניין, אבל מגיע לו ליל הוללות אחד, לילה פרוע וחסר מעצורים, לפני שייקשר לעד לאחותי היפה, התובענית והגאוותנית.


 

עם הזמן הפכנו דדי ואני לידידים די טובים, ואחרי שהצמד חמד חגג חצי שנת חברות - אלדד קנה לה צמיד מקסים ויקר וחיבר למענה שיר רומנטי משתפך, ויסמין הואילה בטובה לחייך ולשתול נשיקה מהוגנת על לחיו – ניצלתי את היעדרותה בגלל תור דחוף במספרה וניסיתי לברר מה בדיוק הוא מרגיש כלפיה.

"אחותך היא הבחורה הכי יפה ומקסימה בעולם." הכריז אלדד ברגש.

"כן, אבל..."

"אני מעריך את זה מאוד שאתה דואג לה, אבל תהיה רגוע דקל, אני מכבד אותה ונאמן לה לגמרי."

"אני שמח לשמוע את זה, אבל מה בדיוק התוכניות שלך לעתיד?"

"ברגע שאני אסיים את הלימודים בטכניון אני מתכנן להתחתן אתה." הודיע לי אלדד בשמחה גדולה, לחץ את ידי וחייך אלי חיוך מקסים כשבישר לי שבקרוב מאוד נהיה גיסים.

"באמת? אבל... יסמין יודעת מה התוכניות שלך?"

"עדיין לא, אני מחכה לרגע שהיא תסיים את הצבא כדי להתארס איתה, אם היא תרצה כמובן, בינתיים אני חוסך כסף לטבעת אירוסים. איזה סוג של יהלום נראה לך שהיא תעדיף?"

"אתה רציני? אתה רוצה לקנות לה יהלום?" נחנקתי מתדהמה.

"בטח, למה? אתה חושב שהיא תעדיף ספיר? או אולי..." ואז יסמין נכנסה, שערה זוהר בתסרוקת חדשה ומחמיאה, והוא נחפז אליה ושכח שאני קיים.

 

אימא זרחה מנחת כשסיפרתי לה על התוכניות של אלדד, ואבא הנהן באישור ולא התרגש כלל כשמחיתי שיסמין עדיין צעירה, ועדיף שהיא תלמד אחרי הצבא, ולא תתארס בגיל צעיר כל כך.

"למרות שקשה לנחש את זה יסמין לא כל כך טיפשה כמו שהיא נראית, יש גם קצת שכל מתחת לכל הבלונד הזה." חיוויתי את דעתי בפני אימא, "את לא חושבת שהיא צריכה לנצל אותו וללכת ללמוד משהו לפני שהיא תתחתן?"

"לשמחתי כל הילדים שלי מאוד אינטליגנטים." אישרה אימא, "ובהחלט כדאי שיסמין תעשה לפחות תואר ראשון, אבל עד כמה שידוע לי גם בחורות מאורסות יכולות להירשם לאוניברסיטה."

"כן, אבל..." התחלתי למחות, אך לשווא, הורי פשוט לא הבינו וחשבו שאירוסים הם רעיון מקסים, ושהרצון של אלדד לקנות ליסמין טבעת יהלום מראה על כוונותיו הרציניות והמכובדות וראוי לכל שבח.

 

כמה ימים אחר כך חזרתי לי לתומי מהלימודים, ולפני שהלכתי לנוח ביחידת הדיור שההורים הקצו לי בקומת הקרקע של הבית קפצתי למעלה כדי לאכול משהו קטן, אבל תאבוני נעלם כשראיתי את יסמין נעלמת בחדרה עם גולן, אחד מהחברים הערסים שלה מהבסיס. גולן הוא אחד כזה שמצליח להיראות ערס חצוף ומרגיז גם כשהוא במדים. משהו בחיוך שלו, בתנועות שלו, בצורה המתגרה שבה הוא מביט בעולם מעצבן אותי בטירוף, ולראות אותו מסתגר עם אחותי, בחורה כמעט מאורסת, ולא לסתם אחד אלא לאלדד המדהים, טוב הלב, הנאמן והמעריץ, הרגיז אותי בטירוף.

דפקתי על הדלת, והיא צעקה לי שאפסיק להפריע ואסתלק לדירה שלי, ואחר כך שמעתי אותה אומרת משהו לגלגני לגולן, ושניהם פרצו בצחוק פרוע שהעלה את חמתי להשחית.

כדי לעשות לשחצנית הזו דווקא נשארתי במטבח, צופה על דלת חדרה, ולא זזתי משם עד שהם יצאו החוצה, כמעט שעה אחר כך. לפני שגולן הסתלק הם התחבקו והחליפו חיוך צופן סוד שאמר כבר הכל – היא בגדה באלדד, ועם מי, עם האפס המחוצף הזה!

נסער מאוד ירדתי למטה והתקשרתי לאנה חברתי. הכרתי את אנה דרך יסמין. בתיכון  היא הייתה אחת מאותן בנות שמנמנות וחסרות ביטחון שנגררו אחרי יסמין והעריצו אותה, ומפה לשם היא התיידדה גם איתי.

בטירונות היא רזתה קצת, והתחילה לקבל ממני עצות מועילות בנוגע ללבוש ולאיפור ומאז היא נראית הרבה יותר טוב. אנחנו יוצאים יחד כמעט כל סוף שבוע ובסוף הבילוי מתחבקים, ולאחרונה גם מתנשקים, אבל לא יותר מזה. אני מכבד אותה ולא רוצה להאיץ בה, מחכה לזמן המתאים כדי להתקדם הלאה. מה שחשוב זה שאנחנו מסתדרים מצוין, נהנים לבלות יחד ואנה תמיד שמחה לשוחח איתי בטלפון, לבלות איתי ולשמוע את הסיפורים שלי.

התקשרתי לאנה וסיפרתי לה, נרעש, מה ראיתי, ושאלתי מה דעתה ומה היא חושבת שאני צריך לעשות?

"לדעתי כלום." השיבה אנה בפשטות.

"מה כלום? אבל היא אשכרה בוגדת באלדד, צוחקת עליו, מרמה אותו, ועם מי? עם גולן, הערס הקטן והמגעיל הזה."

"אני לא חושבת שגולן מגעיל." השיבה אנה בנחת, "לדעתי הוא ממש סקסי, והוא גם רוקד ממש יפה."

"אהה, וזו סיבה טובה לבגוד איתו באלדד? אני ממש לא מבין את היסמין הזו, למה היא חושבת שמותר לה לעשות כל מה שהיא רוצה? רק כי היא יפה? אלדד מטורף עליה, הוא אפילו לא מסתכל על בחורות אחרות, והיא... זו פשוט בושה וחרפה!"

"מאין לך מה בדיוק הם עשו יחד? הרי הדלת הייתה נעולה, איך אתה יודע שהם לא סתם דיברו?"

"מאין לך מה בדיוק הם עשו יחד? הרי הדלת הייתה נעולה, איך אתה יודע שהם לא סתם דיברו?"

"אנה, באמת... מספיק להיות תמימה כזו, היית צריכה לראות איך הם התחבקו בלי בושה אחרי שהם יצאו מהחדר שלה. ברור לגמרי שהיא בוגדת באלדד, לא הייתי צריך להיות אתם בחדר כדי לדעת, ואני פשוט לא מבין..." חשבתי על פניו היפות של אלדד וליבי נחמץ מצער, "השאלה היא רק מה אני צריך לעשות?" שפכתי את ליבי בפני אנה, "לדבר איתה? לדבר עם אלדד? או שאולי כדאי שאני אספר הכל לאבא? הוא היחיד שעוד יש לה קצת כבוד אליו."

"לספר לאבא שלך?" הזדעזעה אנה, "תשמע דקל, אני יודעת שאתם משפחה מאוד מאוחדת ואוהבת והכל, אבל אל תשכח שכולכם אנשים בוגרים, וזה פשוט לא לעניין ללכת להלשין לאבא כמו ילד בגן."

"זה מה שחשוב לך, לא להלשין? אחותי מסתגרת בחדר שלה עם האפס הזה, הגולן הזה שלא שווה את סוליות הנעלים של אלדד, וכל מה שחשוב לך זה שאני לא אלשין להורים?"

"אבל אתה לא יודע מה היא עשתה עם גולן, אתה רק חושב שהיא והוא... שהם..." קולה נחנק לרגע מרוב התרגשות, "לדעתי זה לא עסקך ועדיף שלא תתערב." פסקה.

"אני מצטער, אבל אני פשוט לא מסוגל לא לעשות כלום. אלדד הוא לא סתם מישהו שמחזר אחרי יסמין, הוא בחור מדהים ונדיר, שלא לדבר שהוא גם גיסי לעתיד, ואין מצב שאני אתן לאחותי לנצל אותו ולהצמיח לו קרניים."

"לא כדאי שתברר קודם אם זה באמת מה שהיא עשתה?"

"כאילו שהיא תספר לי."

"אז אולי גולן יספר לך? לא כדאי שתשוחח איתו? או יותר טוב, איתה?"

"אני לא יודע." הודיתי, "אני צריך לישון על זה, מה את חושבת?"

"אני חושבת שמה שלא קרה בין אחותך לגולן זה לא עסקך, ועדיף שתתעסק בעניינים שלך ולא תתערב." הכריזה אנה בתקיפות מאוד לא אופיינית לה.

"אני מצטער, אם זה היה כל אחד אחר ולא אלדד אולי הייתי מסכים, אבל אני פשוט לא יכול לשתוק כשאני רואה מה היא עושה לבחור הנהדר הזה שכל כך מעריץ אותה, אני חייב להתערב, אני רק עוד לא יודע איך לעשות את זה." הודעתי לאנה, נפרדתי ממנה וישבתי לחשוב מה אני עומד לעשות בעתיד. 

נכתב על ידי , 5/1/2013 18:17   בקטגוריות בן לוקח בן  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב.הנדל ב-8/1/2013 22:01



125,194
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , גאווה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לב.הנדל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ב.הנדל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)