הכל סיפורים

עלה נידף

בילינו יחד מערב יום חמישי עד למוצאי שבת, ורוב הזמן היינו מסטולים. עישנו יחד, ניסינו את כל התנוחות והשיטות לעשיית סקס בין שני גברים, דיברנו המון, צחקנו מכל דבר תחת השמש, אכלנו המון ג'אנק פוד, ובין לבין צפינו בערוץ הקומדיות בטלוויזיה והתנשקנו עד שהשפתיים שלנו התנפחו, ואז הגיע מוצאי שבת, הקאנביס נגמר לנו וגם האוכל אזל, ופתאום חשנו צורך לצאת מהמיטה, לראות אנשים אחרים ולנשום אוויר צח.

קמנו, התלבשנו, והלכנו לאכול במסעדה הקטנה החביבה עלינו במרכז הכרמל. בעוד אנחנו ממתינים למנות שהזמנו עיין מייק בסמרטפון שלו והשמיע קריאת הפתעה קטנה. "מה קרה?" נרכנתי לעברו בסקרנות.

"קיבלתי תשובה חיובית להשתתפות בחפירות בקפריסין, כמעט ששכחתי שפניתי אליהם, זה מתחיל בעוד שבוע והם ידאגו לנו למגורים ולאוכל, כל מה שאני צריך זה כרטיס טיסה."

"יש מצב שגם אני אצטרף?" שאלתי בלהיטות.

"אורון," הניח מייק את ידו על זרועי ופניו לבשו הבעת צער, "שכחת שעלמה חוזרת בעוד שלושה ימים? ואם כבר מדברים על עלמה, מה התוכניות שלך לגביה?"

"אה... אני... אני לא מתכנן להתחתן אתה, זה בטוח, לא איתה ולא עם אף אישה אחרת, אני רוצה... אתה יודע מה אני רוצה מייק?" חייכתי אליו, בטוח שהוא מבין אותי וכמעט בטוח שהוא רוצה בדיוק מה שאני רוצה.

"כן, אני יודע, אבל אורון... תשמע, אנחנו צריכים לדבר חמוד."

ליבי נפל בקרבי, ותאבוני פג, אבל המלצרית הופיעה עם מגש ענקי עמוס צלחות מהבילות עמוסות, פסטה בשבילי ודגים עם צ'יפס בשביל מייק, ואחריה השתרך עוד מלצר נושא בירה וכוסות, והשיחה נפסקה והתחדשה רק אחרי ששילמנו את החשבון ויצאנו החוצה.    

"נו, קדימה, תדבר." אמרתי בתוקפנות בעוד אנחנו משתרכים לעבר תחנת האוטובוס.

מייק נאנח, "אל תהיה כזה אורון," ביקש חרש, "הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע בך, אבל לצערי... אתה מבין, מי שסידר לי את העבודה בקפריסין זה קווין, האקס שלי, זה שבגללו עזבתי את ניו יורק, אחרי שנפגשתי אתך התחלתי להתגבר עליו ואז, שנה אחרי שפגשת את עלמה, הוא שוב יצר איתי קשר, ואפילו בא לבקר אותי בארץ..."

"קווין בא לבקר אותך בארץ?" נכנסתי לדבריו בחוסר נימוס, "מתי?" הופתעתי.

"בפסח האחרון, כשאתה ועלמה נסעתם לצימר ההוא... זוכר?"

"כן, היה מגעיל ומשעמם, היה חמסין נוראי והמון אבק, והתברר שעלמה שונאת ג'קוזי, בסוף חזרנו יום לפני הזמן ורבנו כל הדרך הביתה." נזכרתי, "אז תגיד, אתם בעצם שוב יחד, אתה בעצם בוגד בו כמו שאני בוגד בעלמה?"

"לא, מה פתאום," התרגז מייק, "זה מה שאתה חושב עלי?"

"אז לא הזדיינת איתו כשהוא ביקר פה?" ביקשתי להעמיד דברים על דיוקם.

מייק האדים, ספק מבושה ספק מכעס, "זה לא עסקך." אמר בזעם, "ובכלל אורון, כדאי שתדע שזה שלמדת למצוץ ולקבל בתחת לא אומר שאתה כבר הומו."

"אני כן." נעלבתי, "או שכבר שכחת מה עשינו כל סוף השבוע?"

"אתה פשוט לא מבין, אתה לא קולט שלעשות סקס עם גבר כשאתה מסטול זה עוד לא אומר כלום?"

"ואם אני אזדיין אתך בלי להיות מסטול זה כן נחשב?" התיישבתי על ספסל למרות שעוד לא הגענו לתחנה שלנו, אבל הגב התחיל שוב לכאוב לי ורגליי לא נשאו אותי.

מייק צנח לצידי והניח יד מפצירה על ברכי, "בוא לא נריב חמוד." הפציר, "ובבקשה, תפסיק להגיד את המילה המכוערת הזאת."

"איזה מילה? להזדיין? מצטער, אין מילה אחרת בעברית, אני לא יכול להגיד שישנו יחד כמו שאומרים באנגלית, הישנו יחד המופלץ הזה נשמע צבוע ואידיוטי."

"אני יודע." אמר מייק בעצב, "מצטער שאני כזה צבוע ומופלץ, אבל ככה אני."

"אתה לא יכול להגיד מופלץ על מישהו, אין לזה שום משמעות בעברית, אם כבר אתה יכול להגיד פלצן."

"שיהיה פלצן," ויתר מייק, "אבל העובדה היא אורון שלמרות כל הרגשות שלי אליך, ולמרות כל מה שעשינו, ואני מקווה שעוד נעשה בעתיד," התהדקה כפו על ברכי, "עוד לא סגרתי את העניינים עם קווין שעשה מאמץ ענקי לסדר לי את העבודה בקפריסין, ואל תשכח שהוא עומד לטוס כל הדרך מארצות הברית רק כדי לפגוש אותי... אני פשוט לא יכול להגיד לו שאני מצטער אבל שיניתי את דעתי ואני לא בא."

"למה לא? אם אני יכול להגיד את זה לעלמה ולבטל חתונה איתה, אתה בטח יכול לבטל עבודת קיץ של שלושה שבועות. תודה שאתה פשוט רוצה להיפגש עם קווין."

"טוב, אני מודה, אני רוצה לדבר איתו ולסגור אתו יפה את העניינים, ואני גם מאוד רוצה להשתתף בחפירות בקפריסין, למה, אתה לא?"

"כן, בטח, אבל אני לא בטוח שהגב שלי יעמוד במאמץ הזה, ואני בטח לא רוצה לראות אותך מתמזמז לי עם הקווין הזה שלך מול הפרצוף."

"אל תהיה דביל." נזף בי מייק, "ובכלל, קווין הוא לא טיפוס שמתמזמז, ובטח לא בציבור."

"אז איזה מין טיפוס הוא, ולמה בעצם נפרדתם?"

מייק נאנח ועצם את עיניו, היה ברור שאין לו חשק לדבר על קווין, אבל התעקשתי ונדנדתי, ובסוף הוא נכנע ודיבר, "הוא כבר דוקטור להיסטוריה, הוא בן שלושים ושמונה, יש לו ילד מידידה שלו, לסבית אחת שחיה במין קומונה כזו... הוא ממשפחה עשירה מאוד והוא לא יהודי, ומה שבאמת הרס אותי זה שהוא לא מאמין במונוגמיה. עזבתי אותו כי חשבתי שהוא בן זונה בוגד, וכל הדיבורים שלו על סגנון חיים הומואי זה סתם קשקוש כדי לסתום לי את הפה כשהוא מזדיין עם אחרים, אבל מאז עברו כמה שנים והבנתי שיש בזה משהו והוא בעצם צדק."

"אתה רציני?" נדהמתי, "אתה רוצה להגיד לי שאם בסוף, אחרי שאני אפרד מעלמה ואתה תגמור את החשבונות שלך עם הדוקטור העשיר שלך ונהיה זוג, בסוף אתה תבגוד בי?"

"או שאתה בי." הצטחק מייק במין זחיחות מרגיזה שהקפיצה אותי על רגלי.

"לך תזדיין מייק! אתה חתיכת מאנייק, לך לעזאזל!" צעקתי, ומאחר ולא יכולתי להתרחק משם בריצה כמו שהתחשק לי, הגב שלי לא אפשר זאת, נופפתי בידי למונית שעצרה למרבה המזל, וקפצתי לתוכה. "לרחוב אוסקר שינדלר." ביקשתי, ולמרבה כעסי קפץ גם מייק למונית וסגר אחריו את הדלת בחבטה, "גם אני." הכריז, מתעלם מהמבט הזועם שתקעתי בו.

חזרנו יחד הביתה והמשכנו לריב ולהתווכח עד שמייק עייף מכך וסתם לי את הפה בנשיקה שהפכה לסקס פרוע, כמעט אלים. "אני מצטער אם הכאבתי לך." אמר אחרי שגמרנו וצנחנו מתנשפים אחד לצד השני.

"זה בסדר, זה לא באמת כאב לי." התכרבלתי בזרועותיו, "אז מתי אתה נוסע?"

"לא יודע עדיין, אני צריך לקנות כרטיס, בעוד יום יומיים כנראה."

"אם חסר לך כסף אל תתבייש, תגיד."

הוא נישק את עורפי, "בסדר."

"אתה תחזור מייק?"

"כן, בטח. אל תדאג, אני נוסע רק לחודש, ואל תשכח שבספטמבר יש לי ראיון עבודה במכללת הגליל, ואם אני אתקבל אני רוצה לעשות אצלם תואר שני." הוא הידק את זרועותיו סביבי בכוח, "תבטיח לי להשגיח על עצמך אורון, אל תשכח להמשיך ללכת לפלדנקרייז ולבריכה הטיפולית, ותתכונן למועד ב' בטבע ונוף, אם לא תעשה את המבחן הזה לא תקבל תעודת חופר."

"אני יודע מייק, אל תדאג, אני יודע את החומר, לא הלכתי למועד א' בגלל שנורא כאב לי, אבל למדתי, ותודה שתרגמת לי את כל המאמרים באנגלית."

"בכייף," חייך מייק, "ואל תשכח לכתוב לי אחרי שתספר לעלמה."

"אל תדאג, אני לא אשכח, וגם אתה אל תשכח אותי בגלל הדוקטור העשיר שלך."

מייק גיחך, "אתה נורא חמוד כשאתה מקנא."

"אני לא מקנא," נעלבתי, "אני פשוט... טוב, אני כן מקנא, אבל ממש קצת, אתה לא מקנא לפעמים?"

"כן," הודה מייק, "גם אני מקנא, נורא התעצבנתי כשסיפרת לי על היפיוף עם העיניים הכחולות והשער השחור, בגלל זה שיקרתי וסיפרתי לך שהוא התנשק עם בלונדינית יפה, האמת היא שהוא רק נישק אותה על הלחי, והיא לא הייתה בכלל בלונדינית יפה, היא הייתה מבוגרת מאוד עם שערות לבנות, לדעתי היא הייתה סבתא שלו."

"אתה כזה טיפש," צחקתי, "אני אוהב אותך מייק."

"גם אני אוהב אותך אורון ו... אה... אל תכעס אבל אם אחרי שתפגוש את עלמה תחליט שבעצם אתה לא רוצה להיות הומו ושאתה מעדיף להמשיך עם התוכנית המקורית שלך ולהתחתן אתה אז אל תתחשב בי, תעשה את זה."

הסתובבתי ונעצתי בו מבט נדהם וכועס, "אתה רציני, למה אתה אומר דבר מטומטם כזה מייק? אם אתה לא רוצה להיות איתי תגיד ישר, למה אתה... לפעמים אני ממש לא מבין אותך."

"אני יודע אורון," ניסה מייק להרגיע, "אבל תאמין לי שאני אומר לך את זה רק בגלל שאני אוהב אותך ודואג לך."

"אתה רוצה שאני אתחתן עם אישה מרוב שאתה אוהב אותי? מה זה השטויות האלו?"

מייק נאנח, "אתה פשוט לא מבין אורון, אין לך מושג כמה זה קשה להיות הומו, כן, נכון, כשאתה צעיר ומאוהב זה כייף ונעים, אבל אף אחד לא נשאר צעיר לנצח, עם הזמן אתה כבר פחות יפה וחזק, ופתאום אתה רואה שלכולם יש ילדים ומשפחה וכולם נשואים ומסודרים, ורק אתה בודד כמו עלה שעף ברוח בלי שורשים, ככה אומרים את זה? עלה שעף ברוח?"

"אומרים עלה נידף." חיבקתי אותו, "ואני לא דואג, כל זמן שאתה אוהב אותי אני לא בודד, ואגב, אל תשכח שאפשר להיות בודד מאוד גם כשיש לך משפחה וילדים, וחוץ מזה, גם אנחנו נוכל להיות הורים אם נרצה. אתה חושב שתרצה להיות אבא פעם?"

"לא יודע." הודה מייק, "ואתה?"

"בטח שכן, אבל לא עכשיו, אולי בעוד כמה שנים, כשנהיה מסודרים יותר."

"בסדר, סיכמנו, לילה טוב אורון."

"לילה טוב מייק."