בוקר טוב,

כן, אני יודע שלא עדכנתי כבר המון זמן. יש לי תירוץ מוצדק... לא התחשק לי.

יש לי קורס ללמוד, קורס נורא ואיום שאני לא אמליץ גם לאוייבים הגדולים ביותר שלי (טוב, נו, הם ממילא לא יודעים לקרוא), ובין השתמטות משיעורי הבית בו, מעט התרגום שיוצא לי לעשות, הרבה מאוד זמן טלוויזיה ומחשב, והעובדה שיש לי עכשיו חברה, אין לי הרבה זמן במילא לעדכן...

"אז למה אתה מעדכן סופסוף?" אתם שואלים? לא? נו, תשאלו כדי שאני אוכל לענות, קוראים כפויי טובה!

אני מעדכן כי נגה הכריחה אותי... הבטחתי לה מזמן שברגע שתהייה לי חברה אני אעדכן את הבלוג, ויש לי עכשיו... אני לא אסביר איך כי זה כבר סיפור ארוך ואין לי כוח... אני חוזר עכשיו מהקורס המעצבן.

טוב, אז רק שתדעו שזה פוסט בכפייה... אבל אני לא יותר מדי כועס, כי בכל זאת נגה היא ידידה לתפארת, וגם הקוראת האמיתית היחידה של הבלוג, אז לא יזיק לי לחזור ללקק לה...

נו, טוב (אני אומר את זה הרבה פתאום, לא?), אם כבר אני נאלץ לכתוב פוסט, אז שלפחות יהיה בו משהו חוץ מתלונות...

עכשיו שיש לי חברה (שאני אוהב מאוד), אני מאושר עד הגג. לא שהייתי ממש רחוק ממנו, להזכירכם אני בגובה מטר תשעים...

הבעיה היא שנופר, חברה שלי, לא רוצה להתקדם מהר בעניין הגופני... אנחנו מתנשקים הרבה, עם ובלי לשון, ומתחבקים כמובן, וזה טוב ויפה, אבל שאלתי אותה בטפשותי מתי נעשה יותר מזה, כי בכל זאת אני חרמן (את זה לא אמרתי לה, אני אומר לכם). היא הפתיעה אותי ואמרה שרק בעוד כמה שנים... לפחות ארבע!!!!

אני חשבתי לתומי שיקחו חודשים... עם זה הייתי בסדר, בכל זאת היא רק בת 16. אבל ארבע שנים?!?! אני לא רוצה להיות בתול בגיל 21... זה די פתטי....

אני גם לא רוצה לדחוק בה, כי היא יכולה לעזוב אותי, ולא רוצה לבגוד בה... אני נגד בגידות.

התשובה הבנאלית והפשוטה לבעיה תהייה לחכות לה, לא לדחוק בה, ושזה לא חשוב להזדיין לפני גיל מסויים, אבל אני ממש לא חושב כך.... לי נראה טבעי לגמרי לעשות סקס בגיל 16-17. אני אומנם חרמן, אבל בכל זאת אני חושב שסקס צריך לבוא מאהבה, שכבר יש ביני לבינה... אני גם לא רוצה לעבור את גיל 18 בלי לעשות סקס אפילו פעם אחת... ככה אני לעולם לא אדע איך זה עם בחורות כל כך צעירות... אני יוצא עכשיו נורא גברי ומגעיל... זה צד שלי שאני ממש לא אוהב... שאני מנסה לדחוק, אבל המצב הזה גורם לו לצאת החוצה.

אני מקווה שבסופו של דבר ניפגש בעמק השווה... חשבתי ששנה זה זמן טוב.... גם נחשב שנים, וגם נחשב חודשים... אני מקווה שהיא תשנה את דעתה, כי אני ממש לא יודע מה אני אעשה....

אנא חוסו עליי, קוראים דמיוניים ואמיתיים כאחד... בדרך כלל קוראות את הבלוגים שלי בעיקר בנות, ועכשיו אני עלול לסלק את כולן עם הפוסט השוביניסטי הזה...

אני לא שוביניסט... אני האדם הכי פמיניסט שאני מכיר... אבל אני בכל זאת גבר, ובכל זאת חרמן... ובכל זאת מאוהב, ורוצה לממש את האהבה... אני מרגיש עצור. אני לא יכול להוכיח את אהבתי עד הסוף....

לו היו לי יותר ממקסימום שלושה קוראים, הייתי מודאג שהפוסט הזה ירוקן את הבלוג... אני מקווה שזה לא ירוקן אותו מהמעט שקוראים אותו עכשיו....

אם למישהו יש פיתרון טוב לי ולה, שלא יגרום לנו להיפרד, או לי לבגוד בה מאחורי הגב, אני אשמח לשמוע... אם אתם סתם רוצים לצעוק עליי וירטואלית שאני חזיר, אני גם אשמח.... לפחות אני אדע שאתם עוד כאן...

תודה וסליחה מקרב לב על הפוסט הרע הזה,

עורבא פרח.