הפרידה היתה קשה, רציתי לבכות, רציתי שישאר, ושקלתי ברצינות לעלות איתו לאוטובוס לבקו''ם.
הדמעות עמדו לי בגרון במשך שעה וחצי. בקושי נשמתי. וכמעט נשברתי כהוא נתן לי נשיקה וחיבוק פרידה ולחש לי באוזן ''אני אוהב אותך.תשמרי על עצמך''. אבל החזקתי את עצמי. כי הבטחתי לו, שאהיה חזקה, שלא אבכה, ושהכל יהיה בסדר. גם הוא השתדל מאוד להראות רגוע, אבל הקול שלו רעד כשהוא דיבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
