ואז אתה עוזב.

נוסע, ומשאיר אותי לבד כאן.

ושבוע אחרייך גם אני אתגייס.

נלבש מדים ונלך להגן על ארצינו.

ימים בודדים נשארו לי לחבק אותך ולהנות מנוכחותך.

לשנינו יש תפקידים בעייתיים, עם יציאות בעייתיות מאוד.

אלוהים יודע באיזו תדירות ייצא לנו להפגש.

אני כבר לא ישנה טוב.

אני נרדמת עם מחשבות עליך ודמעות בעיניים.

כבר לא מצליחה לישון רצוף כמה שעות.

מתעוררת בבהלה באמצע הלילה.

לפעמים לא מצליחה להרדם בכלל.

קמה בבוקר ומסתובבת כל היום עם סימני עייפות,

ומספרת לך שכאבה הבטן או שהכלב של השכנים לא נתן לי לישון.

אני שקרנית מעולה.אתה אשכרה קונה את זה.

אני מאוד קשורה אליך.

אתה התקווה שלי, אתה הכוח שלי.

אתה נותן לי אומץ ורצון להמשיך הלאה.

אבל כשאתה לא לידי..אני נשברת בקלות.

והכל ניראה פתאום אחרת כשאתה רחוק.

כאילו כל האושר מתנדף מהעולם,

זאת ההרגשה כשאתה לא איתי.

הבטחת שהכל יהיה בסדר,

אמרת שהאהבה שלנו חזקה ושנצליח להתגבר ביחד על הכל.

הבטחת שאתה שלי לעד.

אני מאמינה לך.