עוד בלוג

אמצע הלילה ואני לא ישנה, אני פה,

בא לי לכתוב הרבה זמן כבר לא כתבתי כלום

ואני מרגישה שיש לי הרבה מה לכתוב

אבל לא פה,אני לא יכולה לכתוב את זה פה

לא רוצה להיחשף לא רוצה להיפתח

ומצד שני אני רוצה כל כך לספר למישהו

אפילו סתם לספר שטויות

אבל אין מישהו שאני באמת מרגישה שאני יכולה לספר לו הכל

לספר לו ושהוא באמת יקשיב

ושזה באמת יעניין אותו

ושהוא לא יצחק עליי ולא יעיר לי הערות

שאני אוכל להיות לידו אמיתית

בלי מסכות ובלי כלום

אבל אני לא מוצאת

אני קוברת את עצמי מתחת למסכות ולשקרים

כדי שכולם יראו שאני בסדר ושאין לי בעיה

למרות שאני לא מרגישה בסדר

אני פשוט רוצה לספר למישהו הכל בלי לפחד שהוא יספר

פשוט לספר לו את הכל בלי שאלות מיותרות ובלי כלום.

לפרוק את הכל ואז לחזור להיות האני שכולם מכירים

האני הרגיל שאף אחד לא יוכל לראות שמשהו השתנה

אבל שבכל זאת ישימו לב שהשתנה משהו אפילו משהו קטן.

אז אין לי למי לספר ואי לי איפה לכתוב...

אז אני אשאר כמו שאני

והיחיד שידע מה אני באמת מרגישה הוא אני בתוך הראש שלי

אני יודעת הכל ומרגישה הכל תמיד.

חופש נהדר שיהיה לכם