הבלוג של 144 הבלוג לא מתעדכן בגלל שהתפטרתי |
| 3/2003
 האנשים במרכזיה
האנשים במרכזיה:
כמו בכל מקום שיש בו הרבה עובדים (להזכירכם איפה שאני עובדת יש 114 עובדים) יש
מגוון של אנשים, ופה אני אספר קצת על האנשים במרכזיה
הרוב בנות זה אתם בוודאי כבר יודעים. בנים זה מצרך נדיר במרכזיה (לא שאני צריכה אבל
יש בנות שישמחו...) בבוקר יש סוג אחד של אנשים ובערב יש סוג שני.
העובדים בבוקר:
לרוב אימהות שצריכות לסיים לעבוד מוקדם כדי לטפל בילדים.
יש הרבה נשואות בבוקר, לא סטודנטיות/ סטודנטיות באוניברסיטה הפתוחה.
יש הרבה שמשפרות ציונים-פסיכומטרי, בגרויות ומתכננות ללמוד ויש כאלה שלא בא להן
ללמוד.
לדעתי (מותר לי להגיד איזה כיף!)-רוב העובדות בבוקר הן פרחות (ומכאן נובעת השמועה
שכל הטלפניות סתומות! כי רוב האנשים מתקשרים בבוקר, ממשרדים וגם הבקשות הן מסוג
שונה בבוקר- הרבה מספרים של משרדי ממשלה וכל מיני מקומות עם בירוקרטיה שלא אכפת להם
מהאזרחים המתקשרים ולא טורחים להרים את הטלפון...ואז הבנאדם חושב שאנחנו הבאנו לו
מספר לא נכון...)
הבקשות בבוקר הן בעיקר:
משרדים ממשלתיים, מוסכים, בנקים.
מי שרגילה לעבוד בבוקר ילך לה בסדר בעבודה בערב אבל להפך זה לא עובד. לעובדים של
הערב מאוד קשה להסתדר עם הבקשות שמבקשים בבוקר, הם פשוט לא רגילים לזה...
כמובן שאני מוכשרת-עובדת גם בבוקר וגם בערב!
העובדים של הערב הם לרוב סטודנטים/סטודנטיות שעובדים קשה בשביל לשלם שכר דירה וכסף
לאוניברסיטה (המדינה, המדינה) בערב רוב הבקשות אלו בקשות של בתי קולנוע, מסעדות,
בתי קפה, כל מקומות הבילוי שאתם מעלים על דעתכם (כן, כולל "מסאג'ים" ו"מכוני
בריאות" למיניהם)
אני אוהבת לעבוד בערב כי לא צריך לקום מוקדם...הבקשות הרבה יותר נחמדות....האנשים
פחות לחוצים מהבוקר...העובדים הכי נחמדים שיש זה בערב...וגם כי אני לומדת בבוקר אז
אין לי כל כך ברירה...
באוניברסיטה אני רואה כל יום מלא עובדים וזה ממש נחמד, אפשר להחליף משמרות מפגישה
עם עובד במסדרונות במקום להתקשר לפיקוח (מספר חינם!) ולנג'ס.
העובדים:
הרבה נשואות, חלק עם ילדים, יש עובדות מבוגרות 40-50 הרוב בשנות ה-20 לחייהם
הרבה מאוד סטודנטים למדעי החברה, רק אחת למדעי הטבע...(מענין מה זה אומר, מוקד 144
הוא מוקד הומני, אנושי!)
תוכלו למצוא אצלינו :
לסביות, הומואים (אולי, אין מוצהרים), חד-הוריות, גרושות, סבתות, רווקות, לפני צבא,
דתיים, חרדית אחת, רוסים, אתיופית אחת, סורית אחת, מכל העדות.
ושכחתי-גם שחקן כדורגל אחד!
לא תמצאו:
ורק דבר אחד אין-ערבים (דווקא עדיף אם היה, היה מי שידבר עם כל הערבים מחיפה)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
