פוסטפרידה
מאוד נהנתי לכתוב פה במשך החודשיים האחרונים, סופסוף יש יתרונות בעבודה הזאת...אפשר לספר עליה ולהצחיק אנשים...
אני סוגרת כי צריך לפרוש בשיא, ככה אני חושבת, זה לא יכול להימשך לנצח, למרות שהכוונה הראשונה בכתיבת הבלוג הייתה לספר על השיחות שהיו לי באותו היום, אבל בסוף יצא משהו אחר ואהבתי את זה.
תודה לכל מי שהגיב ועשה לי חשק להמשיך לכתוב כאן
תודה לכל מי שנכנס ולא הגיב- לא יפה!- אפשר עוד לתקן
תודה לאמא שלי שכמו הכל סידרה לי את העבודה הזאת
תודה לבוס שלי שלא מפטר אותי (אני לא מאמינה שאני אומרת את זה)
תודה לכל מי שסבל אותי
תודה לחבר שלי שלמד שלכתוב בלוג זה לא הכי קל...
תודה לדובר בזק שלא עשה לי צרות
תודה לכתבים ברשת שפירסמו את הבלוג שלי
זהו, היה טוב וטוב שהיה, אולי אני אכתוב גם על העבודה הבאה שתהיה לי (עוד קריטריון לחיפוש עבודה- מענינת ושניתן לכתוב עלייה בלוג!)
מה עושים עכשיו?
הציעו לי להעביר את השרביט למישהי אחרת ושהיא תמשיך לכתוב את הבלוג הזה. אם אני אמצא סבבה ואם אתם במקרה רוצים ועובדים ב-144 כתבו לי קטע ואם הוא יראה לי ולקוראים טוב אני אתן לכותב את הסיסמא והוא ימשיך לכתוב כאן.
אוהבת את כולכם-144.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
