אלימות 2003- זה לא נשמע טוב דרך הטלפון):
הבנו את רעיון השמות המצחיקים ועכשיו לבעיה חברתית רצינית. ל-144 מתקשרים מכל שכבות החברה, מה שאומר שיוצא לי לדבר גם עם פרחות וגם עם צפוניות, גם עם אנשי עסקים ממולחים (עלק) וגם עם משה האינסטלטור שמחפש את ציפי הספרית אצל חיה המנקה(:
אתם חושבים שיש משהו משותף לכולם? אני אומרת שכן! (טוב גם אפשר להבין מהכותרת אבל נעזוב...)
בשיחות עם כולם אבל כולם מרגישים את תופעת האלימות.
הלקוחות עדיין חושבים של-144 משלמים לפי 8 פעימות מונה, יש שחושבים 3 פעימות (כל אחד לפי גודל הקריזה שבה הוא נמצא)- נתון לא נכון בהחלט. שיחה ל-144 עולה 1.80 ש"ח גם אם מקבלים מספר אחד וגם אם 3 מספרים.
השיחות הולכות כך: (המציגים אינם מתקשרים אמיתיים- דוד ותקווה)
סוג שיחה 1:
תקווה: שלום, תני לי בבקשה ת'מספר של כהן חנן מבאר שבע.
אני: (מחפשת בינתיים)
ברקע:דוד: תקווה לאן התקשרת יא בהמה?
תקווה: ל-144, אני צריכה התקשר לחנן.
דוד:תנתקי, יש לך מושג כמה זה עולה לנו? (להמחשת הטון- אני יכולה לשים כסף על זה שיש לו נעל ביד והיא מכוונת לעבר תקווה...)
תקווה: טוב טוב לא צריך אני אמצא לבד.....
סוג שיחה 2:
הילד של דוד ותקווה מתקשר:
ילד:שלום, תני לי בבקשה טלפון איפה שמבקשים עזרה לנשים מוכות/ קו אדום לנשים מוכות.
אני: (מחפשת בינתיים)
ברקע: דוד: כוסעמק איפה הכסף שלי? אמרתי לך אלף פעם לא לגעת לי בארנק יא בהמה/פוסטמה.
תקווה: אני אומרת לך דוד לא נגעתי/תלך אתה לעזאזל יא בן זונה מנוול.
סוג שיחה 3:
תקווה: שלום תני לי בבקשה את המספרה של סמדר בחולון.
דוד: על גופתי את הולכת אלייה, שמעת??? תכיני לי אוכל יא בת זונה משתרמטת.
תקווה: אה, אני מצטערת על הרעש, בעלי פשוט עצבני...
דוד: עזבי עכשיו ת'טלפון זבל.
תקווה: טוב, אני אתקשר יותר מאוחר....אני חייבת ללכת.
ואני, מה אני כבר יכולה לעשות? יש מלא שיחות כאלה שאפשר לשמוע מה עובר על המתקשרים לפי הקול שלהם ולפי הצעקות ברקע (מקווה שהמחשתי את זה בפוסט).
כל פעם שמבקשים ממני קו סיוע לנשים/ ילדים מוכים אני מקבלת צמרמורת וישר חושבת על הילד או על האישה שהתקשרו ושזה צעד ענק בשבילם, האומץ הזה שהם קיבלו לבקש עזרה. עצוב.
אלימות 2003 זה לא נשמע טוב דרך הטלפון):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
