כן לא כתבתי הרבה זמן.

קשה לי להתמיד ואז אני מפחדת לכתוב כדי לא לאכזב את עצמי ולשקוע ברוטינה של בולמוסים מדיכאון.

אבל היום הוא יום מיוחד.

היום היה היום הראשון מזה אולי 5 שנים שעליתי על המשקל ובספרת העשרות הופיעה הספרה 4 ולא 5 (49.3).

אולי לרובכן שכבר הגיעו למתחת לחמישים זה לא נראה כזה שוס גדול (במיוחד לא בגובה כמו שלי) אבל בשבילי זה באמת מיוחד.

שבוע שעבר הייתי בטוחה שכבר שקלתי מתחת לחמישים והתאכזבתי מאוד לעלות על המשקל ולגלות שאני שוקלת 50.1.

ולאחרונה:

אני עושה עכשיו קורס פסיכומטרי (המבחן ביום ראשון) ותמיד אומרים לנו לבוא עם אוכל ושוקולד למבחן וזה קצת מתסכל =/ אז אני משתדלת להתחמק מזה, אבל המדריך שלי שאל אותי... מה יכולתי להגיד לו? אמרתי שאין לי זמן ואני מעדיפה לענות על עוד שאלה מאשר לתת ביס בפסק זמן והוא אמר שאני חייבת לאכול אחרת הריכוז שלי יורד ובלה בלה בלה... אני לא יודעת עד כמה הוא האמין לי אבל אני חושבת שהתחמקתי מזה בשכל.

הפיליפינית שלנו אמרה לי אתמול שאני לא אוכלת ולפני יומיים אכלתי המון!!! אז אמרתי לה "תגידי לי את נורמלית? אני אוכלת מלא, רק אתמול אכלתי.." והתחלתי לפרט ואז הייתי צריכה לאכול קצת יותר ולידה כדי שהיא תראה ותרגיש שאני אוכלת. סעמק עם אנשים שרואים את התזונה שלך.

זהו זה עד כאן העדכון.

אני מאחלת לכולכן המון המון בהצלחה 3>

ושיהיה יום קל...

אוהבת מלא, אנה.