החיים ללא כפפות

החוק הוא כזה: כשיש חבר, ממש מבאס לעבוד ביום שישי. כשאין- זה אפילו עדיף. וכשאין עבודה?

בוקר יום שישי בתל אביב.. השמש, בתי הקפה, המאפיות, האמהות חנוטות בבגדיהן היותר אפנתיים, כאלו שלובשים בעיר, השמש מחייכת, השמיים כחולים, האלכוהול זורם ואז- מחשיך. אט אט נפוצים כולם אל ארוחות השישי ומהדורת החדשות המורחבת, אל ארץ נהדרת, ערב פוקר, חברים מהצבא, לימודים עבודה ואני- כן. בודדה.

עשר וחצי בלילה ואני בטריינינג ואולי אפילו קצת בהנג אובר.

הבדידות הזו.

הריק

האין

החוסר.