לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים ללא כפפות


"להיות אדם טוב זה ערך, להשתין זה צורך" (ישעיהו ליבוביץ') על צרכים וערכים, דיונים וזיונים, פילוסופיה ושירה, על סקנדלים בדירה, על פחדים ושאיפות והחיים ללא כפפות. סטודנטית דודידקטית, בת 24. קוססת ציפרניים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2010

כצפוי, קול מן העבר


וזה צובט את הושת מפנים ומחמיץ את נשימתי.
אני לא יודעת לגמרי איפה זה שם אותי. 
ביחס לעבר.
ביחס למה שנשאר, קרי
הזכרונות
התובנות.
אך הפעם לא היתה זו היתקלות חטופה ברחוב. מן מבט 
מתחמק מעט. וגם חקרן
מעט סקרן
רואה שאני איתו עכשיו.
מה שהיה היה ולא שב.
ואני בהווייתי שקועה כמו בהזיה, 
עוד מתקשה להאמין שמציאות וחלום התאחדו כאן.
והנה.
קול אחר. שאין בו תרועות ניצחון.
רק זכרון העלבון.
ומעולם לא חשבתי שאהיה כה פגועה
כחיה פצועה
ממש לביאה.
הרי גם הוא היה עוד גבר שנטרף. עד שהטריף גם אותי. 
 ולמרות שהיתה זו התאהבות קצרה
וממרחק
ובארץ גשומה וקרה
עם מכתבים.
העלבון צורב.
ואף שברור לי כעת כי זה היה אמור לקרות, 
והכל מסתדר לי נהדר בסיפור,
עדיין
הזיכרון שלך עכור.
אתה אחר, וכבר אמרתי לך זאת.
ואת התפרצות הרגשות הזו לא יכולתי לחזות.
אך, כן,  
אני סולדת ממך. 
ממך וכרגע, גם מזכרך.

אתה מבקש ממני שנהיה ידידים
ואני מסרבת באופן עקבי.
האם אני מפחדת?
שאתפתה?
שאסטה
 מדרכי?
הזיכרון שלך הוא מר.
אני לא חוזרת לעב.
עכשיו טוב לי.
עכשיו מואר.
קישטה קישטה העבר.
נכתב על ידי דודידקטית , 5/1/2010 01:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


כינוי:  דודידקטית

בת: 42




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדודידקטית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דודידקטית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)