נפגשתיי עם תומר. לדבר.
כל כך דפק לי הלב, שנאתי את עצמי פשוט! הרגשתי אליו משהו!!!!!! למהההה????????????????????????
למה אני כזאת מטומטמתת שלא מרפה מהעבר?!
הוא אמר לי שהוא שמח שהוא קיבל תהודעה ממני. ושהוא התגבר עלי מזמן.
שידרתי לו שאני התגברתי עליו גם, אבל כל כך לא!!
מה יש לי מהדפוק הזה?!?
סגרנו שיותר לא נדבר, כי אני רציתי, כי ידעתי שהוא יחזיר אותי לעבר.
בכלל לא בא לי על שגיא.
למה אני כזאת סתומה?
למה לא יכולתי להישאר איתו בכסאח הזה?
תוך שניה נזכרתי למה כלכך אהבתי אותו.. כזה מורח.. כזה שם עליי זין.
זה פשוט מה שעושה לי את זה.
למה אני לא יכולה להיות עם אף אחד מהבנים הנורמלים שרוצים אותי??
הטובים, אלה שבאמת שחיים לא יפגעו בי!
כמעט בכיתי לידו, אבל החזקתי את זה בפנים ואני גאה בעצמי.
אני מרגישה כזאת פוסטמה.. אפילו שיצאתי בוגרת שדיברנו.
הוא התגבר עליי לגמריי, ואני רציתי שהוא יסבול.
הוא אמר -"היה טוב וטוב שהיה"
וזה מעצבן אותי כ"כ!!!
ח-י-י-ב-ת לצאת מזה כבר!
מה יהיה איתי אוףאוףאוףאוףףףףףףףף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: