אתמול הרגשתי מוזר, בהתחלה הייתי קופצנית וסבבה והכל
אבל אבל הרגשתי ממש מוזר, הייתי עצבנית, כאילו
בא לי לברוח מהפנימייה [אני בפנימייה.], כאילו בא לי לברוח
מהעולם.
אני לא יודעת מה כבר עשיתי שאני מרגישה ככה.
והיום אני שוב את אותו הדבר :((
קמתי בכוח, לא הלכתי לכיתה, היו לנו חזרות להצגה וריקוד.
למה אני מרגישה ככה. כל היום חשבתי על הבית
אתמול בערב הייתי כ"כ עייפה אבל לא! הם בכוח עושות
חזרות!
אני נרדמת כל שנייה,[כנראה נפלה בי רוח השינה]
חצי מתה, חצי חיה.
ואז שסוף סוף החריזו על הפסקה חצי שעה, אני נרדמת לי
עם שירי מקפליי[ כוסוניםשלי].
חברה שלי, מתחילה לעצבן אותי, אנלא יודעת למה,
אבל כל פעם:"רחל תעשי את זה!"
נו רחל! למה את לא עוזרת נו, את ורוני[חברה שלי] לא עושות כלום."
אני מרגישה רע על זה שאני מדברת[יותר נכון כותבת] עליה ככה מאחורי
הגב, אבל אני מרגשיה שאני פשוט הייתי חייבת
לפרוק את זה. עכשיו הם בטח עושות שלטים, אין לי כח בשביל זה.
אני בלי קול. הייתי צריכה לצעוק גם מתי שלא היה לי קול.
אני לא יכולה לשיר. שכחתי כבר איך אני נשמעת, אני מגעגעת לקול שלי.
הייתי יכולה לשיר בקול גבוה, אבל עכשיו הוא פשוט נעלם.
אני כ"כ שמחה שהוצאתי את זה ממני.
נ.ב
מרית, חברה שלי לא מרגישה טוב.
אני אוהבת אותך, תרגישי טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Rachel~
