פרק 1 מוחעחעחעחחע:
די מטומטם אבל חפיף. זה ישתפר בהמשך..:
לפני 5 שנים:
"נו מתי נגיע?" אמרתי לאבא בזמן שנסענו ללונדון,עברנו דירה כי קידמו את אבא בעבודה והמשרד שלו עבר מאוקספורד ללונדון. התרגשתי מאוד , לא ידעתי אם יהיו לי חברות או חברים , אבל הכול ביד הגורל.
"אלכסה הגענו!" נרשמתי כעבור יומיים לבית הספר שם הכרתי את זואי, הברה הכי טובה שלי היום .
כיום:
"אהההההההההההההה! אנחנו הולכות להופעה של מקפליי!" יש! המשכתו לצרוח עד שנגמר לנו הכוח .
יום ההופעה בחוצות העיר לונדון:
" אני כבר מתה לראות את דאגי במציאות סוף סוף" אמרתי לזואי בהתלהבות.
"ואני את הארי" היא אמרה במבט מאוהב
"אפשר כבר לחשוב מה כבר יקרה "
"אי אסתכל לו בעיניים ואז הוא יסתכל לי גם הוא יעזוב את המקלות יעלה אותי לבמה וינשק אותי ארוכות."
"הא?" ניערתי אותה מהמחשבות.
"אוף תני לי לחלום.."
ערב ההופעה:
אצטדיון ווימבלי לא יכל להיות מלא יותר האצטדיון היה עמוס בבנות ובנים.
Star girl היה השיר הראשון היה אפשר לשמוע את כולם שרים איתם ביחד.
אחר כך הגיע השיר lonely כעבור 4 שירים הם יצאו להפסקה של רבע שעה, הפלא' שלי רטט בכיס הג'ינס שלי אוייי.... זה היה סקייטר די.
הכרתי אותו באינטרנט זה נשמע לא טוב אבל בכול זאת הוא חמוד, "מה שלומך? סקייטר."
"אני לומדת למבחן" שלחתי לו בחזרה. אי לא טיפוס שקרן אבל לא יכלתי להעביר את כל ערב ההופעה בהתכתבות איתו בפלאפון , הוא היה מבין. ההופעה הסתיימה , ינסינו לרוץ אחרי האוטובוס וכנראה חצי ווימבלי חשב גם ככה ,אז ויתרנו.
אני בחיים לא אשכח את הערב הזה
בבית, אחרי המקלחת החלטתי לשלוח לסקייטר הודעה שבעצם הייתי בהופעה.חשבתי שהוא יתעצבן (בנים..)
אבל לא היה לו אכפת.
"אז לילה טוב"
"לילה טוב גם לך " שלחתי לו בחזרה.
הנחתי את הראש על הכרית ונרדמתי.
***
נכון הפרק דפוק אבל זה משתפר..|הדגש|אני חושבת|סדגש|
דפוק XDDDDDDDDDDDDDD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Rachel~
