עד סוף העולם.

שנה עברה היום מאז שנפרדנו, החיים השתנו הרבה, אתה יודע?
השתחררתי מהצבא לפני שלושה שבועות, התחלתי מועדפת בתחנת דלק..

אני חושבת עלייך הרבה בשבועות האחרונים, כמה רצינו אז לחיות ביחד אחרי שאני אשתחרר, אבל עברה שנה ולך כבר יש אהבה חדשה.
אני? אני לא פרמטר בכלל.

זו הייתה שנה שהחיים השתנו בה המון, מקצה לקצה.
הרבה פעמים אני חושבת "מה היה קורה אם...?"

מה באמת היה קורה?
אבל זה לא קרה.
החיים לגמרי שונים עכשיו, אני משוחררת, חזרתי לגור אצל ההורים  (בכלל לא דמיינתי את עצמי ככה).

אז יש לי חברים, משפחה, עבודה, שאיפות... אבל מה עם אהבה?
לא מזמן יצאתי עם מישהו, מישהו שגרם לי להבין שאהבה היא לא משהו שקורה כל יום.
אתה יודע, באמת אהבתי אותך.
אולי אני עד היום אוהבת אותך.

אני עושה המון טעויות, אבל גם למדתי מהטעויות של העבר.
עכשיו אני לגמרי לבד, לגמרי.
 

רק פה אני כותבת בתפזורת, כל משפט בנושא אחר, כי רק פה אני יכולה. התגעגעתי.

להתראות, בעוד תקופה.