לזכור ולא לשכוח.
לזכור,לזכור.
את כל הדברים הנוראים.
הפגיעה,הרעב,הצמא,המוות,החידלון
העוני,העצב,הרוע,הכאב.
הם רק כמה מילים שלא יוכלו לתאר כלום ממה שהיה שם.
אנחנו-כן,כן-אנחנו.
לא נוכל לדעת בחיים מה באמת באמת קרה שם.
ואת הכל אנחנו לא נשכח,ועל הכל אנחנו לא נסלח.
_________________________
הנה משהו שהכנתי לזה לבלוג:
*אני יודעת שהקצוות הם בצבע שונה וזה בכוונה לגוון.
להקשות על הדבר הזה.*
___________________________
אני לא רוצה לדבר במילים רחוביות או בואו נגיד סלנגיות.
אני פשוט יגיד את זה חד וחלק>
אם אתם רוצים אתם יכולים להגיב,
אני מבקשת שתירשמו למבצע למטה כי אני לא יכולה להוסיף פוסטים
אם אתם לא נרשמים וכך הבלוג לא יתקדם.
***************************************
אני לא הולכת לעדכן ביום השואה,אני יהיה פה ויגיב לכם.
אבל באמת שלא לעדכן,כי אני רוצה לכבד;לכבד את היום הזה.
שלדעתי ובטח שלדעת כולם חשוב מאוד,
כי אם אין לך עבר אז אין לך עתיד.
ואולי אתם לא חושבים שזה בדיוק העבר שלנו,אבל זה כן.
אולי לא לכל אחד ואחד מאיתנו ספציפית.
אבל זה העבר שלנו ביחד-כיהודים.כאנשים שנמצאים פה,בארץ ישראל
ונקראים- י=ה=ו=ד=י=ם,שזה אנחנו.
ואני לא יודעת מה איתכם אבל אני גאה,אני גאה שאני יהודיה.
***************************************
טוב.אולי דיברתי יותר מדיי על עצמי-שזה לא בלוג אישי.
אבל עדיין אמרתי לכם כבר היום הזה חשוב לי מאוד-ואני מקווה שגם לכם.
_________________
אוהבת אתכם,
תגיבו רק אם יש לכם משהו טוב להגיד לי.
אם לא,תחסכו את זה ממני.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
