זה מרגיש כאילו כבר אין לאן לברוח הכל פתאום צץ כל הדברים שכל היום הדחקתי ו"הזזתי" מהמחשבות הכל פתאום חוזר למרכז ואין לאן לברוח זה רק אני מולן...
אני מול המחשבות שלי.
אני מול הרגשות שלי.
אני מול עצמי
ואין שם אף אחד מעבר לזה רק אני והן..אני ועצמי.
והכאב הזה שאין לאן לברוח,אין איך לסלק אותו...
והידיעה הברורה הזאת שהזמן יעשה את שלו..
וכל מה שנשאר לי לעשות זה לחכות..
D.