אני רוצה לרוץ בגשם עם המגפיים הכחולות מגומי,עם המעיל ההוא,הוורדרד,עם כובע הצמר שלפני יציאתי לבית הספר אמא הקפידה ללבוש צמוד מספיק,כדי שהאוזניים לא יתקררו,אני רוצה ללכת יד ביד עם המטפלת שלי,וכשאני חוזרת מהבית ספר לצווח כמו מטורפת לפני כל הכנסת כפית של אורז לפה על ידייה,וכאשר היא כבר נוטשת אותי,כשאמא באה,אני באה בלי שאף אחד ישים לב וחוטפת כמה סוכריות מהארון,אוכלת אותן,עם חיוך ענק על הפנים ושיניים כואבות מכל הסוכר באה לאמא כדי שתקרא לי ספר,היא קוראת,ואני נרדמת,ממש מרוב כל חוצפנותי במיטה שלה,בלי שום מחשבה על אבא, שאמור לחזור עוד מעט וללכת לישון,וכשהוא כבר חוזר,הוא מתכווץ לו במיטה שלי, כשאני,מחובקת עם אמא,יושנת וחולמת על סוס פוני שיהיה שלי,תמיד רציתי שהוא יהיה שלי! כזה ורדרד עם פוני כחול על המצח. יום למחרת שוב רצה בשלוליות עם המטפלת,לעיתים אמא לוקחת אותי במקומה,והכל חוזר על עצמו,חבל שהפכתי להיות עצמאית מוקדם כ"כ,המטפלת הייתה לוקחת אותי רק במחצית הראשונה של כיתה א',לאחר מכן הייתי הולכת לבדי,את המפתח הייתי שומרת מתחת לחולצה עם שרשרת,הייתי נכנסת לבית הריק,אוכלת איזה משהו שאמא הייתה משאירה לי,במקרים הטובים הייתי יוצאת עם ידיד,היינו קונים פצצות קטנות מכל האגורודים שאמא הייתה שמה לי בקופה ודוחפים אותן לאיזה חור והן היו משמיעות רעש כזה,שמדרך נס היה מצחיק אותנו,אחרי זה היינו מטפסים על עצים ומדמיינים שיש מלחמה ואנחנו,אנחנו חיילים אמיצים... לבסוף מוטשת ומחוייכת הייתי חוזרת הביתה,אמא הייתה מכינה לי אוכל,הייתי מתקלחת,ונרדמת,אולי הייתי באה לאמא באמצע הלילה בתירוץ שכואבת לי הבטן,או שסתם הייתי נרדמת עד הבוקר,לא ביליתי עם ההורים הרבה זמן,אבל בסופי השבוע תמיד היו מפנקים אותי באיזה נסיעה ליער, לעשות על האש עם סבא וסבתא.
אף פעם לא ביליתי איתם מספיק זמן,עכשיו,הם סתם ידידים,אולי שותפים לבית,לא יותר מזה. :(
אני רוצה כיתה א'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
