Flat feelings,correct programs.boring truth

כמה שידעתי, כמה שחיכיתי ,כמה שרציתי,כמה שטעיתי.

שום דבר לא עזר,תמיד הייתי כ"כ בטוחה,בהכל, כל מעשה.

רק עכשיו כ"כ מבולבלת,מתחמקת,מתרחקת,מתייעצת.

לא עוזר!

סתומה כמו גולם,איטית כמו צב,רוצה כמו נרקומן.

לא עומדת על שלי! בעצם מה שלי?

עוד איזה בריחה מהמציאות,עוד איזה מחשבה מטומטמת,עוד בזבוז עצבים מהמערכת הקורסת הזאת.

שוב מגזימה

מתבכיינת לי כמו איזה אימו כושל

שוב מגזימה

מדגישה את המשפט הזה שוב,כדי שישימו לב.

שוב מגזימה

רק בשביל שזה יופיע בפעם השלישית.

"-רק את יכולה לעזור לעצמך"

מה אני אמורה לעשות כשדווקא עכשיו? אני לא יודעת איך.

מיואשת.

כ"כ לא רציתי לכתוב את זה כאן.

מיואשת.

שופכת רגשות באיזה בלוג מזויין

מיואשת

סתם כי אני אוהבת שזה מופיע בפעם השלישית

מוסיפה קצת הומור כושל לפה

שרק מעצבן יותר!

לדחוף את הראש למים קרים,להתרענן,להשאיר את הראש שם,להקפיא הכל.

מזמן לא חשבתי כ"כ הרבה :S