Flat feelings,correct programs.boring truth

אני לא דיכי,אני אוהבת לעדכן ברגעים כאלה.

אני קוראת את הפוסטים ורואה שזה חלק ממש קטן ממני

אני שונאת את החולשה הזאת,

ישלי כוח לבלוג רק כדי לכתוב בו בעיות.

אני יודעת שזה חיסרון,או אובססיה או סתם תחביב משחרר.

או שאולי לדבר עם המקלדת זאת הדרך הכי טובה.

ולכתוב ברמזים זה עוד יותר כיף.

לא מזמן בנאדם חשוב אמר לי שאני מוזרה,אי אפשר להבדיל אם כואב לי או שאני נהנת,

ולא מזמן גיליתי שהוא כ"כ צודק.

האמת כבר מזמן לא הרגשתי עצובה,רק העצבים מטריפים אותי,

כל דבר טוב תמיד בא כ"כ לא במקום אצלי.

אל תכתבו שאתם מבינים אותי,מזדעים איתי,כי אתם לא.