נראלי שאני נפתחת מהר מידי לאנשים..

וזה מה שגרום לי היות פגיעה יותר..

כי כמה שאני יותר מתחברת לבנאדם.. ככה שזה מתנתק אני לוקחת את זה יותר ללב...

אני כל כך מבולבלת כל מה שהולך סביבי..

איפה אני?

מי אני בכלל...?!

מסתכלים עלי כאילו אני חייזר.. מסתכלים עליי כאילו אני חמודה.. מסתכלים עלי כמו אל כוסית... מסתכלים אלי כמו אל נבלה...

אני לא יכולה..

אני פשוט צריכה את הבנאדם שיתמוך וידריך אותי לאן ללכת..

כי ביינתים אני הולכת לשום מקום!!..

רק אל תשאירו אותי לבד.

שמעתם?.

הוא עובד פעם ב...

כי אין לה זמן...

אני מדריכה בצופים

ד' בנות!!!

זה פשוט הדבר הכי מאושר שקיים!!

ואמרו לי שהן מדהימות!!!

ויש לי דרמה..

ויש בצפר

והכל!!!!

אז למי שלא הבין...

הבלוג הופך להיות חודשי בערך...

לא יהיו הרבה פוסטים...

לא בזמן הקרוב בכל אופן...

אוהבת אותכם!!!