היי...

מה קורה??

מקווה שבסדר..

זהו..

היום..

היום זה קרה...

נגמרה השנה..

אני כל כך אתגעגע לכווווווום!!

היה כלכך כיפ היום..

כלכך נהנתי..

בטקס..

בכיתה..

בהפסקה..

בחלוקת תעודות..

שכולם כתבו לכולם בספר מחזור!!

מכל היום הזה נהנתי....!!

זהו..

אני לא אעמוד בזה...

חבל שעד שהתגבשנו.. אנחנו נפרדים..

חבל שעד שבכלל "נהננו" לבוא לבצפר.. אנחנו נפרדים..

חבל שעד שלמדנו להכיר כולם את כלום [כולל כולם.. והשכבה כמובן..].. אנחנו נפרדים..

חבל שעד שהתרגלתי לתנאים החדשים.. אנחנו נפרדים..

חבל שעד שהתחלנו להפתח יותר.. אנחנו נפרדים..

חבל..

כל כך חבל..

שאני לא אראה את רועי מגיע ב-8:10 ..

שאני לא אראה את דורה שמחה..

שאני לא ארגיש את עוגי מחבקת אותי חזק חזק..

שאני לא אראה את ערן מסתובב בכיתה ועושה ברדק..

שאני לא אראה את בן מנגן על השוחן שלו כאילו היה פסנתר..

שאני לא אראה את גיא מצחיק את כולם.. למרות שאני לא אראה את הפרצוף שלי כי הוא עובר אותי ביותר ממטר..

שאני לא אראה את טום ויוני לא רבים..

שאני לא אראה את כולם יוצאים בערבים..

שאני לא אראה את הורביץ בלי משו אחד [ויותר] של מכבי תל אביב..

שאני לא אראה את אלן מוקף בחברים מסביב..

שאני לא אראה את המאיות של בלוש..

שאני לא אראה את החיוך של לילוש..

שאני לא אראה את יעלוש ולילוש מדברות בלי הפסקה.. הן לא מפסיקות.. אפילו לדקה..

שאני לא אראה את ליאנוש  מגיעה כל בוקר עם משו חדש..

שאני לא אכנס לכיתה עם חשש..

שאני לא אראה את ירדוש באה וצובטת אותי בצחוק..

אני לא מאמינה שאני אראה את רובכם כל כך מרחוק..

אני לא מאמינה שזה נגמר..

תודה לכולם שהייתם איתי כל הזמן..

שתמיד הייתם לצידי..

שתמיד דאגתם לי..

שתמיד התקשרתם שהייתי חולה..

על החברות שהפגנתם..

על הכל..

אני כלכך מודה לכווולכם!!

אני מודה לכם שתמיד הייתם איתי..

ובשבילי תמיד תיהיו משפחתי..

אתם אנשים כלכך מיוחדים ..

שאותכם לא אשכח בחיים..

הייתם כיתה ושכבה לתפארת..

ותדעו שאותכם אני מאוד אוהבת..

אני מודה לכם על שבע שנים נפלאות...

השבע שנים הכי טובות ועל זה אני רוצה להודות..

איפשר אפילו לסכם בעמוד אחד..

כמה היה לי כייפ איתכם, ומיוחד..

נהנתי איתכם הכי בעולם..

למרות המריבות אני אוהבת את כולם..

אנחנו היינו כל הזמן ביחד..

כשעלינו לכיתה א' היינו ביחד..

כשעברנו לכיתה ב' [הבניין הגדול.. <קרדיט ללילוש!!>] היינו ביחד..

כשהלכנו לבית הכנסת לקבל ספרי תודה.. עדיין היינו ביחד..

כשנסענו לטיולים היינו ביחד..

כשעלינו לכיתה ג' ו-ד' היינו ביחד..

כשעלינו ל-ה' ואסנת הייתה המורה שלנו.. חששנו ביחד.. [עוד קרדיט ללילוש.. סורי מאמי.. זה פשוט כלכך טוב..]

כשעלינו ל-ו' לשנה האחרונה היינו ביחד..

כשנסענו לטיול השנתי בתחילת ו' ליומיים היינו ביחד..

כשהתאמנו והזענו והתבשלנו בשמש לחזרות לטקסים ובעיקר טקס סיום עדיין היינו ביחד..

כשנסענו למצדה היינו ביחד..

ומה עכשיו??!

אנחנו ביחד?!

לא בדיוק..

אנחנו נפרדים..

אבל לא לעולמים..

אנחנו ניהיה  באותו בצפר..

ובאותה שכבה..

אבל עדיין נשאר כיתה מיוחדת במינה..

מקווה שנמשיך להיות בקשר גם בחטיבה וגם בתיכון..

כי אחרת..

אני אבכה..

והמוןן!!

זה לא נקלט שאני כבר לא אכנס בבוקר של השני בספטמבר

לא לכיתה שלי,

אלה לכיתה אחרת..

בלעדיכם..

בלי האהבה שבכם..

למרות שאני אראה אתכם בהפסקות..

עדיין..

יהיו לי המון דאגו..

אני לא יודעת למה??

אבל ככה זה...

שנפרדים..

רק שאני מדברת על זה..

ואפילו כותבת את זה..

באלי לי לבכות..

אני יודעת שלא ניהיה ביחד בשיעורים..

ולא נפריע ביחד למורים [חח]

היה לי כלכך כיפ איתכם בטקס סיום, במצדה..

אני אומרת זאת מתוך אהבה..

היה לי כיפפ לרקוד במחרוזות

למרות ששלנו לא הייתה יפה כזאת..

היה לי כיפ בשיר פתיחה וסיום

וכל המופע עבר בכזה בום..

כל כך רציתי לעשות את המופע שוב..

או לפחות ללכת היום ומחר לשוב.. [כדי לעשות את המופע שוב..]

ואחר כך במצדה..

היה כלכך כייפ בדרך הלוך וגם בחזרה..

האוכל לא היה משו אבל לא נורא..

ואחר כך עלינו בסוללה לראות את הזריחה..

לפני העליה ראינו מופע שנקרה "מופע אור קולי"

אני כמעט נרדמתי.. וראיתי שגם לי!! [לילוש בעברית צחה..חח]

נחזור לעלייה והזריחה..

היא הייתה משגעת.. פשוט מדהימה..

רועי עשה לליאנוש לדורה ולי מלאמלא תמונות [בעברית צחה: בוק <חח>]

הן יצאו נהדרות..

[לא יודעת למה עשיתי הכל בחרוזים.. התחלתי.. ופשוט רציתי לסיים ככה.. נראלי נחמד..]

טוב..

תגיבו..

פליז..

אתם לא יודעים כמה השקעתי על הפוסט הזה.. לקח לי לפחות שעה..

אז פליז תגיבו..

הכי חשוב..

אז...

אוהבתותכם הכי עולם ולעולם לא אשכח אותכם..

גם שבאלי.. [ולא יבוא לי] תזכרו שתמיד אזכור אותכם..

לכל בקשה, אתם יכולים לפנות אלי..

אני אעזור לכם!!

את הטלפון והפלאפון בטח כבר יש לכם..

[אני לא רוצה לכתוב את המספרים פה.. אז..

אתם יכולים לפתוח את ספר מחזור ולהתקשר..]

אתם יכולים גם סתם ככה להתקשר..

לשאול לשלומי.. גם זה יהיה נחמד..

סתתאםם

נו..

יאללה..

ביוש..

אוהבתותכם הכי בעולם

33>

-שוש-