King for a day,Fool for a life time...

כבר אין לי על מי לסמוך.

ונמאס לי להעמיד פנים שהכל בסדר.

אנו רודפים אחרי שקרים לא כתובים.
אנו פוסעים בנתיבי הזמן.
ועודני נלחם, ועודני נלחם
את הקרב הזה, כולו לבדי
אין לי כתף לבכות עלייה,
אין לי מקום לקרוא לו בית.

אני הבחור היחידי שלובש ז'קט כזה,בחלק האחורי של הסירה.

היה כל כך כיף אז.

אז חזרתי לעדכן,לא יודע למה בכלל.

אפשר לכתוב סדרת ספרים שלא תבייש את הארי פוטר גם מבחינת עלילה וגם מבחינת עובי על מה שעברתי מאז הפוסט האחרון פה.

3 שבועות בארה"ב עם חברים.

החוויה הכי גדולה שבן אדם כנראה יכול לעבור בחיים שלו.

אתה מוצא עצמך,אתה מוצא את אלוהים,אתה מנקה את הראש וחוזר בן אדם חדש,שזה דווקא הקטע הבעייתי כי כולם התרגלו לאתה הישן.

הספקתי לריב עם כולם,להשלים עם כולם,להיות מתוסכל,להיות שמח,ולהתחבר עם אנשים חדשים ובקטע הזה אני דווקא די שמח כי אני ממש נהנה.

ועכשיו,כרגיל הכל בלאגאן אחד גדול וצריך לחכות להזדמנות הבאה להתרחק מכולם ולנקות את הראש,בתקווה שהטראק 2 יצא (המסלול של 3 שבועות לארה"ב רק ברמה יותר קשה).

עד אז אלוהים גדול,אז rock on.