דיברתי עד עכשיו עם דוד.
בהתחלה זה היה באייסיקיו, התחלנו לדבר, איכשהו זה הגיע למצב ביננו,
שאלתי אותו "מה אתה לא אוהב בי" הוא אמר לי "את החששות שלך"
הבנתי למה הוא התכוון, הוא יודע שאני לא בטוחה בקשר ביננו, אם זה כן או לא.
אחרי שדיברתי עם מאור ביום שלישי, הוא עזר לי להבין שאני צריכה להגיע להחלטה, שום דבר לא יתקדם אם אני אשאיר את זה ככה,
אני צריכה להחליט, אני רוצה את הקשר הזה או לא?!
עברו כבר חודשיים מאז שהכרתי את דוד...
אז זהו, אמרתי לדוד את כל מה שמפריע לי בו. פשוט הכל.
(כמו שמאור אמר: "לך יש ביצים לדבר על כאלה דברים, תדברי איתו על זה, את לא מפחדת להגיד מה את מרגישה ומה את חושבת באמת, נכון?)
אז זהו, אמרתי הכל הכל, ואני מרגישה ממש הקלה.
אמרתי לו קודם כל על הקטע שהוא אוהב להשמיע ולא לשמוע (כבר אמרתי לו את זה פעם, אבל הפעם העברתי לו את זה בדיוק איך שאני חושבת ומרגישה)שכשאני מספרת על דברים שאני מבואסת בגללם, אני מצפה שהוא יקשיב לי עד הסוף, ולא יהיה עסוק רק במה שיש לו להגיד. וינסה אח"כ לעזור לי ולהראות אכפתיות.
הוא ממש הראה הבנה ואמר שהוא התנהג ככה כי זה מה שהוא היה רוצה שיעשו איתו, לא לדבר על זה יותר מידי.. אבל הוא מוכן ורוצה להשתנות, ואם ככה אני מרגישה אז סליחה ובאמת אכפת לו. איזה חמוד.
אח"כ אמרתי לו, יודעים מה? אני פשוט אצרף את זה לפה:
אני: "אנחנו שונים אחד מהשני...
ז"א שאתה אחד שאפכת לו יותר מהצד הקליל של החיים, מהצד של בילויים, וצחוקים וכאלה, ואני לא אומרת שזה לא טוב, אבל זה פשוט שונה ממני... אני לא כזאת ז"א אני אוהבת לצחוק ואני אוהבת לצאת ולהרגיש טוב, אבל זה תופס חלק מאד קטן בחיים שלי-חשובים לי יותר דברים אחרים, דברים יותר רציניים-ושוב, אני לא אומרת שאתה צריך להשתנות בזה-כי ככה אתה, וזה לא אומר שזה לא טוב-אבל פשוט זה כ"כ לא אני!
וגם אם אתה נכנס לשניה למשהו יותר רציני, ופתאום מדברים על דברים שבאמת חשובים לי ומעניינים אותי, אז בשניה אחרי זה אתה תנסה כאילו "לחזור למסלול שלך" לדברים הפחות רציניים והקלילים שלך.
וזה כזה מאכזב.. כי עד שזה פתאום מקפיץ אותי, וזה זורם לי כזה בעורקים, ויש כזה אנרגיות לדבר על כל הדברים הגבוהים האלה.. (כל ההתפלספויות והשטויות האלה שאני אוהבת לדבר עליהם) אתה כאילו מנסה לברוח מזה, זה לא אתה, אתה אחרי שניה יוצא מהרצינות הזאת וחוזר לצחוקים...
כי הוא כזה באמת... ומאור כ"כ לא כזה, סורי שאני משווה, אבל עם מאור אני יכולה לדבר שעות שיחות נפש.. איתו בנתיים זה היה על שטויות פחות או יותר. או צחוקים.
אמרתי לו שאני לא מצפה שהוא ישתנה (אבל הוא ביקש אז אמרתי את הדברים שמפריעים לי.)
אחרי המון המון התכתבות והמשך של השיחה בטלפון (כי לא נעים לו ככה באייסי והוא על קוצים) הוא אמר שהוא ממש אוהב שיחות רציניות אבל הוא התרגל לצחוקים וראה שאני זורמת עם זה אז הוא המשיך..
קיצקץ אחרי זה דיברנו שיחה ממש רצינית מלא זמן והיה הכי כיף בעולם!!
היה לי כיף לדבר איתו ככה, לראות שיש לו שכל, והוא רציני!
ובוגר...
לא כמו מאור בקטע הזה אבל עדיין
היה מעולה.
וטוב שדיברנו.
בנתיים אנחנו נהנים...
הוא אמר שהוא מצידו החליט והוא רוצה אותי. נהייתה לי צמרמורת שהוא אמר את זה.
הוא אמר שאני צריכה להחליט, אמרתי לו שזה מלחיץ אותי, ואני צריכה זמן לחשוב על הכל.
דיברנו על כ"כ הרבה דברים שאני לא יכולה להעלות הכל אבל בסופו של דבר אני צריכה להחליט אם אני רוצה אותו...
אמאאאא
זה מפחיד, אבל הוא מרשים אותי לטובה בנתיים.
והלפני זה הקדשתי לו את השיר patience של take that כי כל מילה מתאימה,
והוא הקדיש לי שיר מדהים, כמעט בכיתי (הוא חשב כמעט שבוע איזה שיר להקדיש לי)
אני אעלה תמונה של המילים של השיר (לא הוא חיבר את השיר-אבל הוא כתב אותו על הדף, שאני אבין עד כמה כל מילה מוקדשת לי בכתב ידו..)
זהו, אני אחשוב על זה בשבת, מקווה שאני אחליט החלטה נכונה.
ואני אסיים את (בפעם השניה) את הארי פוטר 5,
ואולי אני אתחיל ספר חדש?
השביתה הזאת באה ממש בזמן, ממש מתאים לי יום חופש היום.
אוהבת את כולכם,
אוהבת את זה שיש לי בלוג,
אוהבת את הקוראים והקוראות 3>
ואת המגיבים והמגיבות המדהימים שלי!!
love ya all!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: