הקסם של החיים(?!)

אבל אני כ"כ מפחדת!!

יש לי פחד קהל\במה (לא בטוחה מה ההבדל בינהם) נוראי ביותר.

אומרים לי שאני שרה יפה, אני ממש ממש אוהבת לשיר, אבל אני לא בטוחה ביכולות שלי.

אני לא יודעת אם אני כל הזמן אוכל לשיר עם עליות חלקות כאלה, בלי שהקול שלי יבגוד בי באמצע (זה חופשי קורה לי)

אז לוותר על החלום? כן, זה תמיד היה חלום שלי, לשיר, שישמיעו אותי ברדיו, שיכירו את השם שלי-כזמרת טובה.

אבל אף פעם לא חלמתי להופיע מול אנשים , על במה , זה מחריד אותי.

פעם שרתי בקריוקי, וכמה שניות לפני שקראו לי לשיר הגרון שלי התייבש לגמרי, הרגשתי שאני חייבת לשתות מים.

קניתי בקבוק מים, וכשבאתי לפתוח את אותו, הצלילים הראשונים של השיר החלו להתנגן וקראו לי לבמה.

חוץ מזה שהשם שהם קראו לי בו היה שגוי (משהו כמו "ליאת") , לא הייתי מסוגלת לשיר עם גרון כזה יבש, נסיתי להפיק את המירב אבל הביצוע היה דיי דלוח יחסית ליכולת שלי.

הרגשתי ממש רע

חוץ מזה שאין לך אף פעם מושג איך זה נשמע מבחוץ.

עברו איזה 3 שנים מאז, ואני לא מעיזה יותר לנסות לשיר מול קהל.

החברים אומרים לי-תנסי, תשירי, אפילו שתפשלי, את תקבלי לאט לאט ביטחון...

אני לא מסוגלת.

איך מתגברים על זה? מוותרים על החלום?

אני מקליטה קצת בבית, עם מקרופון גרוע, קשה לקבל מושג אמיתי עם האכויות הדלות האלה.

אני פעם מוותרת, ופעם הרצון שוב מתחדש,

אבל תמיד תשאר בלב התקווה הזו-שיום אחד אני אשיר עם כל היכולת שלי,וכולם ישמעו אותי.

לסיכום הדברים שמבלבלים אותי הם:

*אין לי מושג במה אני אני רוצה לעבוד כשאני אהיה גדולה. (אני אוהבת כימיה-אבל הנדסת כימיה זה נראה שיט רציני, שיהיה לי קשה להתקע איתו כל החיים)

*אין לי עבודה כרגע- כך שאין לי איך לממן לימודים עתידיים במקרה שאני אחליט מה אני רוצה ללמוד.

                           כך שאין לי תעסוקה ואני מעבירה את ימי בלראות את כל העונות של חברים, שינה ביום, ושוטטות בישרא בלילה, מה שאולי נשמע כיף אבל אחרי                    כמה שבועות כאלה-תאמינו לי-זה נמאס

                           כך שאין לי יותר מידי כסף גם לבילויים עכשווים, בגדים, ושאר דברים נחמדים.

*המצב עם החברות הטובות שלי לא משהו... אני לא כזה מסתדרת עם בנות בזמן האחרון. או שאולי זה סוג הבנות האלה. אין לי כח ל"ריגשי" ולסוג הבילויים שלהן כרגע...

עם דייב - מעולה ב"ה.

עוד שבוע אנחנו שנתיים ביחד. יש לי זהב בידיים, ואני שמחה שאני מודעת לזה ולא נותנת לזה להיגמר- מה שמצריך לפעמים להוריד קצת מהאגו ולעבוד על תכונות שלי פה ושם. ואני שמחה שלשם שינוי אני מצליחה לעשות את זה לפעמים.

תמיד ידעתי שהחיים שלי יהיו בעז"ה טובים. אז זה לא יכול להיות אחרת נכון?

*גם אם אין לי מושג במה אני רוצה לעבוד*

*ואין לי חברות עכשיו*

*ואין לי עבודה*

*או כסף*

*או משהו מועיל יותר לעשות חוץ מלכתוב את זה פה ולהתבכיין*

וואו

אבל אני חכמה, ומצחיקה, ואנשים מתאהבים בי, וכל עבודה שאני נכנסת אליה אני עושה אותה בצורה הכי טובה שיש-ומרוצים ממני, יש לי כשרונות,וערכים.

ויהיה לי טוב.

i just know that

ובנימה אופטימית זו-לילה טוב!!

וואו- לא שמתי לב שכבר שתיים בלילה...

וגם אימואים.

לא דעת, יש לי קטע כזה.

כשאני רואה 2 בחורים מתנשקים (מה שאף פעם לא יצא לי לראות במציאות) זה מרגש אותי.

לפעמים גם עושה לי את זה.

אין לי מושג מה זה אומר... חבר שלי לא שש מהרעיון הזה.. צודק, אבל זה מדליק אותי!

כשאני רואה אימואים או אפילו תמונות -זה מושך אותי, ומסקרן.

בכלל, ממש מעניין אותי להכיר הומו מקרוב, ממש להתחבר, לדבר.

תמיד חלמתי שיהיה לי ידיד כזה טוב שהוא הומו.

אני יכולה להפריד את זה ל-2, את המשיכה הפיזית אליהם,

ואת הסקרנות להכיר אותם מקרוב.

זהו בעקרון, רציתי לספר לכם על ה"סטייה" הזאת שלי.

איי. הגיגים של 3 לפנות בוקר...

חוץ מזה פגשתי היום את ורד, היה ממש נחמד, ראינו סרט "ג'ולי וג'וליה" בלי לקרוא את התקציר לפני זה- והתחרטנו... חחח סרט דיי משעמם, כמעטט בלי עלילה.

היו קטעים שנגעו בי, ולפעמים מצחיק. אבל בכללי סרט לא משהו שרק עושה תיאבון גדול.

היא נשואה אתם קולטים? חברה שלי נשואה.

והוא כלכך נחמד איתה, הרבה יותר מכשהם היו חברים. וזה כלכך יפה.

היה כיף לצחוק איתה כמעט כמו פעם

אני עדיין בלי עבודה. עושה כלום כל היום. =\

יש תקווה.