פעם ממש הציק לי שמדברים על זה כי זה פלצני, ועכשיו אני באמת חושבת מה ההבדל?
אם מישהו היה אומר שהוא שונא אותי ומתכוון לזה כנראה הייתי צוחקת עליו שהוא מתעסק בי יותר מידי
ובכל צחוק יש אמת. אם שונאים מישהו הרי חושבים עליו ומרגישים אליו ומתעסקים בו..
אבא שלי תמיד כועס עליי כי הוא אומר שאני שונאת את אישתו. אני חושבת שאם הייתי שונאת אותה זה היה מצב טוב.
האמת היא שהיא לא מעניינת אותי, היא לא מעסיקה אותי בכלל ואני שוכחת שהיא קיימת.. זה מצב יותר עצוב כי וויתרתי על הקשר שלנו לגמרי,
היא לא חשובה לי. אם הייתי שונאת אותה אז היא הייתה לפחות במודע שלי.. אבל אני לא שונאת אותה, לא אכפת לי כבר.
רע לי כי אני שונאת את דין, אני כל כך שונאת אותו שכל הזמן אני חושבת איך לפגוע בו עכשיו ואיך לצעוק עליו על זה שהוא עשה לי את זה ואמר ככה..
למה בכלל הוא צריך להיות במחשבות שלי? אני כבר לא מאוהבת בו אני בטוחה בזה,
אבל אני לא יודעת מה כל כך שונה בין שנאה לאהבה. אני רוצה שלא יהיה לי אכפת
בין היתר אני רוצה להבין למה אני לא מצליחה להתאהב כמו שהייתי מאוהבת בו..
אני כן אוהבת את יואב, אני חושבת שאני מאוהבת בו אבל זה לא מתקרב לרמות שהייתי מאוהבת בדין
אולי אם אני אפסיק "לשנוא" אותו..
אוחח. רע לי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
