טוב, אז באמת היה לי נחמד.

לכתוב את הבלוג הזה, ז"א.

ועבר עליי כ"כ הרבה בשנתיים וקצת האלה, אני בכלל לא יודעת מאיפה להתחיל.

השתניתי בצורה דרסטית.

לא משנה אם לטובה או לרעה, אבל השתניתי.

ואני בן אדם אחר. וכבר לא כ"כ מעניין אותי לפרוק את הרגשות שלי בבלוג שכולם יכולים לקרוא בו.

יש לי את החברים שלי [הלא וירטואלים] ויש לי חבר שכיף לי איתו.

עוד מעט חופש גדול, ולמרות שנראה לי שיהיה ממש משעמם, אני לא חושבת שיהיה כ"כ משעמם שאני אשב ואעדכן את הבלוג.

אני מתחילה כיתה י' ולא יהיה לי יותר זמן כ"כ למחשב.

באמת שהיה לי כיף.

אבל כבר לא.

וזה מיותר למשוך את זה כמו מסטיק.

אני מניחה שאני לא אעדכן יותר, אבל אולי פעם ב... יצא לי לכתוב איזה משהו שחשוב לי לכתוב.

גם לקבל כל הזמן תגובות מ"ללא שם" שמטיפות לי על כל דבר שאני עושה, זה לא כ"כ נעים.

-

יכול להיות [אם ירשו לרוני] שאנחנו נוסעות בקיץ לברלין לבד ואז להופעה של קולדפליי.

אם זה יקרה, אני אהיה בעננים.

-

מחר מסיבת סיום. יש לי שמלה כ"כ יפה ואני נועלת עקבים מהממים.

אני לא מאמינה שאני מסיימת ט'.

-

טוב, אז ביי ביי. היה לי ממש נחמד. ותודה לכל מי שכן היה שם ודיבר איתי והכרתי אותו דרך הבלוג הזה.

וואו, זה מוזר לסגור פה.

אוהבת אתכם ♥

[את חלקכם]

אז שיר אחרון?

There are places I remember 
All my life, though some have changed 
Some forever not for better 
Some have gone and some remain 
All these places had their moments 
With lovers and friends 
I still can recall 
Some are dead and some are living 
In my life I've loved them all 

But of all these friends and lovers 
there is no one compares with you 
And these memories lose their meaning 
When I think of love as something new 
Though I know I'll never lose affection 
For people and things that went before 
I know I'll often stop and think about them 
In my life I love you more 

Though I know I'll never lose affection 
For people and things that went before 
I know I'll often stop and think about them 
In my life I love you more 
In my life I love you more