לא יודעת מה יש לאנשים ממני בזמן האחרון, דורשים לדעת, דורשים להכנס לחיי הפרטיים, דורשים פרטים.
הם מתעניינים בחלקים מחיי, שאפילו אני לא מתעניינת בהם באובססיביות כזאת.
אחרי שנה מאושרת, שנה קצת מעורבת, חצי שנה קצת מבולבלת וחצי שנה של דמעות
בדיוק ארבעה חודשים מאושרים בחיי
אני לבד אבל חזקה יותר.
לא היה רגע אחד שמעורב בדמעות, כל הזמן שמחה, כל הזמן (:
למדתי בכוחות עצמי, לסמוך על אנשים, לסמוך על עצמי.
התבגרתי, למדתי לטעות, למדתי כבוד, למדתי לאהוב, למדתי על עצמי
למדתי לאהוב את עצמי
השבוע הזה (26/06-30/06) היה לי קצת קשה.
יום ראשון (26/06) נסעתי לת"א, לפגוש את כל חבריי המשלחת (המדהימים, עליי לציין) והמדריכים (המדהימים לא פחות)
ושילמתי את הכסף (1950 שקל~550 דולר). אחרי השיחה עם ההורים, אמא הייתה מאוד מאושרת.
מה שנהרס מאוחר יותר, במיוחד ביום שני, כשהלכתי איתה לעשות דרכון בשבילי
ונהרס עוד יותר אתמול בערב, כשהיא באה לחדר לדבר איתי..
אם אבצע את הבחירות הלא נכונות, היא עלולה לשנוא אותי, די לנצח . >:
.
אז כרגע, במקום להתעסק ביותר מידי דברים ושטויות שלא הכי מעניינות אותי כרגע.
אני מבינה שלא אכפת לי פשוט, ואני רוצה שלאחרים גם לא יהיה אכפת.
די לדחוף את האף ><'', במיוחד אתה.. מנסה לנשק אותי.. 'פחח.. באמת.
אז אני נוסעת לסקוטלנד ביצ'ז.
אני צריכה שופינג דחוף ><''