הבחורה המדהימה ביותר, היפה ביותר

לא הייתה ולא תיהיה לעולם מישהי כמוך, שדומה לך אפילו בקצת

אני זוכרת איך שהיינו לובשות צבאי מלחמה ומורחות משחת נעליים שחורה על פנינו ומשחקות

אני זוכרת איך שהיינו מתלבשות בהתאם לשירים ומכינות הצגות משלנו, רוקדות יחד, שרות יחד

אני זוכרת איך שהיינו רצות בשדות יחד, וכשהעייפות הייתה גוברת עלינו-

אני זוכרת איך שהינו נשכבות בשדות יחד, מביטות בעננים ומנסות להבין איך העולם פועל

אני זוכרת הכל, באמת.

אני אזכור אותך, כפי שהיית

ויותר מכך, אני אזכור אותך, כפי שלעולם לא תיהיי.

מדהימה, רצית כל כך הרבה

תמיד ההורים היו מתבדחים - היא תיהיה דוגמנית ועורכת דין, היו אומרים

ולא טעו בהרבה, החתימו אותך על חוזה דוגמנות והתחלת את לימודייך לתואר הראשון שלך

בת 21 היית

היית.

הדמעות חונקות אותי בגרון, 'היית', 'היית'.

אמא שלך התקשרה אליי, סיפרה לי, אבל את בטח כבר יודעת.

'היא רכשה כרטיס טיסה, לבקר אותך. 21 בספטמבר היית אמורה לפגוש אותה'

הייתי אמורה..

אבל ב21 ביולי, הגורל רצה אחרת.

אני תמיד אוהב אותך