קודם כל, למי שלא מכיר את העיר מודיעין הנה הזמן להכיר:
מודיעין היא כביכול "עיר העתיד" וכשמה, היא תהיה עיר רק בעתיד ולא בהווה שזה עכשיו. אם אתם מעוניינים בשירותים בסיסיים שניתן לראות בכל עיר כמו אוטובוסים נורמליים, מוניות שירות, רכבת, קניון במרחק הליכה, מועדונים, וכמובן מקדונלדס אז כנראה שיש למה לצפות, ואל תוותרו אף פעם! הרי בסוף העיפו את מרגלית. עוד דבר חשוב בעיר מתבטא דווקא ביכולת המיוחדת שפתחו התושבים הטיפוסיים להליכה לאיבוד. לרבים מהם קשה למחוק את החוויה הכואבת שעברו בפעם הראשונה שהלכו לאיבוד במודיעין בגלל שהכל נראה להם אותו דבר ו"את הבית הזה ראיתי לפני שלוש שניות". תופעה חמורה יותר היא כאשר הם חושבים שהם הוזים ורואים הכל אלפי פעמים.
כאן אני נכנסת לתמונה!
אז ככה, סיבה עיקרית לכך שאנשים הולכים לאיבוד: הכל מאוד מאוד מאוד דומה וגם לרוב הצבע של הבתים אחיד.
DO:
אם אתה צריך להגיע למקום שאתה עוד לא מכיר, תסתכל במפה בבית וזכור נקודות דרך.
DO'NT DO:
אל תחשוב על לשאול אנשים בדרך. הסיכוי שמישהו יהיה בחוץ הוא בערך 50% ומתוך זה הסיכוי שהוא לא פאקצה הוא ערס או איזה בן מיעוט אחר הוא 30% ומתוך זה הסיכוי שזה לא יונה או ג'וק הוא 40% ומתוך זה, הסיכוי שהוא יודע גם את הדרך הוא 10%.
מכאן נובע באופן ישיר:
567X56/78*9/0.9/678
ושורש/ על הכל, שיש סיכוי של אחד למיליון שתצליח ככה. אבל אם אתה אדם של הרפתקאות ואתה נהנה לגלות מקומות מסתוריים ומגניבים כמו עוד גנון ועוד דשא אז בכיף :). מי אני שאפסיק אותך.
DO:
אם החלטת שאתה מעוניין להשתמש בתחבורה ציבורית, כלומר באוטובוסים של ש.א מרגלית. קודם כל, אתה אמיץ.
א. חשוב על זה שנית
ב. הנה קווי החשיבה הבסיסיים של נהג במרגלית:
1. מה החיפזון? אפשר להגיע גם שעה אחרי. אפשר גם לא להגיע.
2. ואם אני עוצר שניה במכולת, יקרה משהו לאחד הנוסעים?
3. זה ממש בסדר לעבור בתחנה ולא לעצור. בכל מיקרה, קצת אוויר צח לא יזיק למי שמחכה בתחנה כבר 5 שעות.
4. אם למשל אני קו 1 ווהיום אני מרגיש כמו קו 2, אז אני אסע כמו קו 2. זה שהנוסעים שעלו לאוטובוס עלו כשהם סבורים שזה קו1, זה ממש חוצפה מצדם שהם לא מבינים את הנפש האומנותית שלי .
אז בעצם מה לעשות:
קודם כל קח בחשבון שזה לוקח זמן. צא כ3 עד 6 שעות לפני השעה שאתה מתכנן להגיע אל היעד. לאנשים שאוהבים לדייק אני ממליצה להקים אוהל לד התחנה ולישון שם מהלילה.
DO'NT DO:
1. אל תגיד כלום לנהג על זה שהוא איחר.
2. והכי חשוב, אל תתייאש. הדבר היחיד שאי אפשר לקחת מבן אדם זו התקווה. אז זכור: אם האוטובוס לא עצר לך, עוד היום, או אפילו מחר וגם אם רק בעוד שבוע, האוטובוס יגיע בסוף וזה יהיה שווה הכל.
DO'NT DO:
אל תיקח הכל כברור מאליו. זה שהצלחת להגיע לרחוב מסוים אתמול לא אומר שתצליח עוד פעם. וכמובן, זה שכתוב שהאוטובוס עובר עוד עשר דקות, לא אומר שההגדרה שלך לעשר דקות אפילו מתקרבת להגדרה של הנהג לעשר דקות.
ולסיום:
אל תראו אותי ככה, אני אופטימית שלמדה הכל בדרך הקשה.
*אם אתם מכירים עוד אנשים שגרים במודיעין אז בבקשה תעבירו להם גם כי אני רוצה לראות תגובות של אנשים שמבינים באמת :)
ביי ביי
נ.ב: ובסך הכל אני די אוהבת את מודיעין ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
moza