קדום כל, אני רוצה לעשות פוסט משותף עם עוד בלוגר בכמה נושאים (זה לא חייב להיו תאחד מהחברים שלי :))
יש לי שני נושאים בינתיים אחד: 1. למה לא מגלית (לכל מי שגר במודיעין והסביבה) 2. עוד רעיונות לקיץ.
יש לי עוד הרבה אבל את אלה רציתי להציג גם לכם. הידד.
אז אם מישהו חושב שבא לו ומתאים לו ושהוא מספיק מוכשר כדי לחפות על השטויות שאני אכתוב הוא מוזמן לפנות אליי במייל:
[email protected].
ועכשיו לפוסט האמיתי:
נא להכיר:
זו דוט ושי לה אוזניים דביליות. כשהיא הייתה קטנה קראנו לה הרבה עכברושית בגלל שהיא קטנה כל כך ויש לה שפם כמו של עכברוש 3>.
יש לכלבה שלי (תגלגלו למטה ותראו אותה איתי, או תסתכלו ברשימות ותראו אותה לבד) מנהג חדש שהיא פתחה ביום ראשון שעבר. איך שאמא שלי ואח שלי עוזבים את הבית (שזה מאד מוקדם, פשוט אני ישנה ואין לי שמץ של מושג מתי זה באמת), היא רצה את כל המדרגות קופצת לי על המיטה ומתחילה לנבוח לתוך הראש...
וזה לא הכל. מתקפת העכברושים רק התחילה!!!
אני פותחת את עיני ואני רואה את התמונות הבאות:
כן כן... מה אני רואה זה הכלבה שלי ממרחק של חמישה סנטימטרים לכל היותר, מרחרחת אותי ונובחת לי לתוך המוח. ה' ישמור! היא גם קורצת לי! אני לא בנויה לזה!
כשהיא מבינה שהיא הצליחה להעיר אותי, היא מתהפכת על הגב כדי שאני אלטף אותה. למה לא. הרי שגם אותי אוחז חשק עז לליטופים בבטן אני נובחת לאנשים לתוך הראש ומעירה אותם באכזריות. להלן:
כמובן, שאני מתהפכת לצד השני ומקווה שהיא תחזור לרחרח במקומות אחרים בבית ואולי למצוא עוד דברים שאפשר ללעוס ולהרוס כגון: עטים, משחות שיניים, סבונים, מברשות שיניים (אל תראו אותה ככה, היא כלבה מאד היגיינית), חוטים למיניהם... וכו' וכו'.
אבל דוט לא מוותרת כל כך מקלות. או... לא ולא. היא קופצת עלי ונובחת עליי מלמעלה, למקרה שלא הבנתי שהיא מיצתה את השינה שלי. ואני אכן מנסה לא להגיב ולהראות לה שאני לא מבינה. אז היא באה לפנים שלי ומלקקת לי את האף. השפם שלה דוקר אותי. אני מסתכלת המומה על העכברוש המיזמוזי:
ואז שאני כבר משתכנעת וקמה, מלטפת לה את הבטן קצת ואחרי כמה דקות מה אני רואה?
כן כן, החוצפנית חסרת הבושה וחסרת המעצורים, סיימה להעיר אותי והלך לישון! :P
עוד קצת תמונות של דוט:
נכון שהיא משהו משהו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
moza