Never say Never

את הפוסט הקודם שהיה פה מחקתי בחלחלה.

א. לא מצחיק

ב. מה חשבתי לעצמי?

אם מישהו באמת היה מעוניין לדעת על הצעדים שעשיתי למען ההשתלטות ההמונית שלי על כדור הארץ, הוא פשוט יכול לשאול.

כרגע שום דבר לא יכול להצחיק אותי. אני לא מרגישה רע (לצער מישהי- דפוקה) היום ואתמול היו לי שתי שיחות ממש עמוקות עם שני אנשים שבדרך כלל אני לא כל כך מדברת איתם בלי סיבה מיוחדת. אני  לא מתכוונת לספר לכם כמובן על מה הייתה השיחה, אבל שתדעו שאני לא כבר לא ממש מה ששהייתי לפני פחות מיום וחצי. לא השתניתי הרבה, אולי בכלל לא אבל זה מתחיל לחלחל.

אז תודה לחברותיי הנפלאות נטע לי ספיר ונעה המקסימות :):):) שעושות לי את היום כל יום. איזה כיף שאנחנו ביחד 3> בא לי להביא לכולכן חיבוק ענקיייייי ולצרוח נסיכות של עכברושים :C (איך אני רואה את ספיר קוראת את זה ורצה בטירוף לשדה התעופה ובורחת לרוסיה)

וחוץ מזה, אני לא ממש מרגישה לכתוב פה באופן ממש חופשי. אולי אני אלך לקבוע שיחה עם נאוה או משהו. לפחות לה משלמים בשביל זה.