קודם כל, תשכחו מהפוסט הקודם, נמחק ונשכח. סתם טמטום שאני תכננתי בראש הרבה זמן ויצא בצורה לא מובנת, לא מסודרת וחסרת כל טעם. ציירתי דמות מגעילה בלי שום סיבה, שבעצם גם לי יש חסרונות אפילו יותר גדולים. אל תתחילו לחשוב זה אני זה הוא זה היא. עזבו את זה. ועכשיו נעבור לפוסטים הדביליים האופיינים לי יותר:
נרשמתי לחדר כושר. הידד! בנו לי תוכנית ואפילו רצתי על הליכונים כמו שאני אוהבת. ממה שהבנתי אני אצטרך לבלות איזה שעתיים בכל פעם מרוב שיש לי מלא דברים בתוכנית, נו אבל מילא, זה בשביל הבריאות וגם מועיל, במקום שבזמן הזה הייתי ישנה או משהו. עכשיו למיקרה עצוב שאירע לי לא מזמן:
בעודי רצה על הליכונים כמו שאני אוהבת, אחרי איזה שעה וחצי בחדר כושר (לא רצתי שעה וחצי, כמובן) אני מרגישה משהו מוזר בצד של החולצה. הסתכלתי, וגיליתי שכן, רבותיי, נועה הגאון לבשה את החולצה הפוך ומה שהרגשתי היה האטיקט (ככה רושמים את זה???) ולחשוב שהמורה למתמטיקה רוצה שאני אייצג את מדינת ישראל בפתירת אינטגרלים. ואני אפילו לא יודעת מה זה אינטגרלים. יהיה טוף.
סיפרתי לאמא שלי את כל הקטע של המורה למתמטיקה והאולימפידה ואמרתי לה שאני חושבת שאין סיבה שאני אפילו אנסה כי מה הסיכוי שיבחרו בי מכל בני ישראל בשכבת י'. ואז היא נתנה לי נאום צולב על זה שאני מוותרת לעצמי, וככה יוצא שאנחנו זוכים מקום 50 כי ילדים כמוני אומרים שאין טעם שינסו ואז מגיעים כל הדביליים וזוכים במקומות לא טובים. גאד דם איט! אני בטוחה שה"דביל" כפי שאמא שלי מכנה את הילד שנשלח מישראל הוא בסדר גודל של גאון הדור! אני מעריצה אותך.
אנשים, האיראנים עקפו אותנו. הם במקום 12 או משהו. עזבו את זה, מלא מדינות עקפו אותנו. אנחנו צריכים להתבייש בעצמנו.
אנשים!
יש לי שאלה, כשאתם פוגשים אותי בפעם הראשונה, או שאני מגיבה אצלכם בבלוג או שאתם מגיעים אליי לבלוג וקוראים פוסט, אתם חושבים שאני טיפשה? מישומה בזמן האחרון יצא לי להרגיש שאני נשמעת פרחה משהו. ואין לי הרבה נגד פרחות... הן מגניבות.
די נו, אני לא מדברת אל החברות שלי שמכירות אותי, אבל אתם רוצים להגיד לי שמישהו שיקרא את המשפט הבא, לא יהיה מופתע:
זכיתי באולימפידה בפיזיקה מקום 2 כשהייתי בכיתה ח'!
זה אמת!
תגידו את האמת אנשים. אוהבת המון....
שיהיה סוף שבוע מלא טריגונומטריה :)(: