לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Never say Never


כי השמיים הם כבר מזמן מזמן לא הגבול

Avatarכינוי:  moza

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007

נלחמת בהליכונים


רררררררר

 

לאאא!!!

לא! לא! הכאבבבב הכאבבבב

 

תגרמו לזה להפסיק

 

אההההההה!!!!!!

.

.

.

.

.

.

 

כך הגבתי לראשונה כשגיליתי שהמגבת נפלה לי מהידית של ההליכון על ההליכון עצמו (כן כן!!!) ומשם, מי מכם שכבר ראו הליכונים בחייהם יודעים שהיא טסה במהירות 9 קילומטר בשעה לאחור. (איך אני יודעת את המהירות? כי מדדתי את התאוצה הצנטריפיטלית ואת כח הנורמל ואת צפיפות האוויר, כמובן).

 

מזל, שאת חדר הכושר בדיוק פקד איזה כוסא"ש (הגרסה הזכרית ל"כוסית אש מגיל שש")   שראה שאני צורחת בזעזוע והרים את המגבת ושם לי בחזרה :):):)

 

 

אז אחרי פעמיים בחדר כושר, נחתה עליי ההבנה שזה הולך להיות מאד מהנה. בגלל שאין בנות (חוץ ממני כמובן). יש רק בנים חתיכים (חוץ מאחד) שמנסים ללא הכר לנפח של שריריהם המנופחים גם ככה. ומדי פעם מתפנים לעזור לנערה במצוקה (שהיא במקרה גם מאד יפה ונחמדה) שהמגבת שלה ברחה.

 

וזהו.


אני לא אוהבת לכתוב מלא מלא נושאים כי אז המגיבים בדרך כלל מגיבים רק על הנושא האחרון, אך אין ברירה!

אז אתמול הייתי בים עם נטע לי, ספיר ומאיה.

שאר חברותיי הבוגדות מצאו לעצמן עיסוקים אחרים ולא התפנו אלינו. בושה.

אז נכון שנכנסו לי מים לעין והייתי צריכים להראות כמו קפטן הוק 3 שעות, ונכון שנטע לי החצופע לא באמת הייתה רק עשר דקות על הגב, ונכון שספיר באה עם השיזוף מהבית...

 

א ב ל

 

האקשן התחיל אחרי שמאיה הלכה (בייביסיטר... )

 

הכתב של גיא פינס והצלם שלו זיהו מיד את הפוטנציאל האדיר שלי ושל ספיר ושל נטע לי (זה נודף מאיתנו אני אומרת לכם), וביקשו מאיתנו את הדבר הכי מסובך שאפשר לבקש משחקן...

 

להגיד "היי גיא ערב טוב"

זה היה קשה.

 

אמרנו איזה 3 פעמים!!! כבר ממש התעייפתי וכמעט התמוטטתי ואז הם הלכו לבקש מאיזה גדוד של 50 סיניות או יפניות צווחניות שיגידו במבטא עילג את אותו הדבר. איך הוא יכול להשוות.

 

אחר כך האכלנו יונים בבייגל של נטע לי. אני כמובן לא הסתפקתי בלזרוק את הפירור ליד היונה הייתי חייבת לפגוע לה בראש ולגרום לה לזעזוע מוח עמוק.

ובדיוק ברגע שהכי לא ציפינו לו, הופיע ה"כלב שחושב שהוא יונה" והבריח את היונים תוך כדי שנטע לי צורחת בבהלה. טוב אז היונים הלכו הכלב נשאר. התחלתי לזרוק לו את הלחם כאילו שהוא יונה.... מוחהחהחה. הוא לא הראה יותר מדי התנגדות. וכך זה היה: שלוש בנות שנראו די שפויות, זורקות לכלב פירורי לחם וקוראות לו שיבוא. (אחת מאיתנו עדיין קצת צורחת בבהלה ;))

 

אחר כך עשינו טיול רומנטי על החוף וטבלנו את רגלינו במי הביוב החמימים שזרמו אל הים :)

 

היה כיף בנות 3>

 

 

 

 

אנשים! אם אפשר תגיבו לשני החלקים למרות שאני יודעת שזה מאד קשה :)

תודה

 

דבר קטנצ'יק אחרון שהבטחתי שאני אשים:

ביי אנשים

נכתב על ידי moza , 29/10/2007 19:15  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של moza ב-2/11/2007 14:21



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmoza אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על moza ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)