וכך מגיע היום הזה, כל שנה, יום ההולדת שלי. טכנית הוא כמעט תמיד מגיע פעמיים בשנה בזכות התאריך העברי, אבל זו לא הנקודה.
כולם רוצים לחגוג יום הולדת, זו מוסכמה חברתית, אבל למה? מה ההישג הגדול? שהצלחתי לא למות השנה?
אני מאמין שיש לחגוג הישגים ולאו דווקא ימי הולדת, אבל כל עוד יש סיבה למסיבה אני אזרום איתה.
אז היום, אני, איקס, בן 27.
אני לא אוהב את הגיל הזה, הוא נראה מבוגר מדי, ולא עשיתי מספיק בשביל להיות כ"כ מבוגר. אבל איאלץ להתמודד עם זה.
ובכל זאת, למרות שאני לא הכי מתלהב בעולם מימי הולדת, די נחמד לקום לשיחת טלפון מהבחורה שלי ואח"כ לפתוח את פייסבוק ולגלות 30 ברכות על הקיר ועוד כמה בהודעות פרטיות.
זה נחמד.
נ.ב. יש לי בלון ליד שם המשתמש :)