לחלום בגדול

השלב הראשון הוא להודות בכך שיש לך בעיה. כך אומרים לפחות.

ובכן, יש לי בעיה, אני כשרוני בלסבך את עצמי.

הכיצד? טוב ששאלתם!

קיימת בי נטייה לדחוק את עצמי לפינה.

אם זה לא ללמוד למבחן ולסמוך על זה שהוא בחומר פתוח, או להתחיל לכתוב עבודה ביום ההגשה (ולהוציא דחייה). או לגרור סמינריון שנתיים וחצי רק כדי להגיש אותו ביום האחרון האפשרי אחרי שכתבתי אותו יומיים בלבד, או לגשת לפסיכומטרי אחרי 5 ימי למידה בלבד...

ועכשיו שוב פעם.

מבחני לשכת עורכי הדין מאד מאד עמוסים. על כן התכניות לימוד הם לכחודשיים. כעת, לאחר חודש מאותם החודשיים, כמובן שלא התחלתי ללמוד... ושוב, למרות שנשאר חודש אני עם הגב לקיר. ושוב, אני צריך לדחוק חומר בקצב של שלושה ימי לו"ז לתוך יום אחד.

ושוב, אני צריך לשלוף שפנים מהכובע ושוב אני צריך לעשות מאמץ בלתי אנושי בעליל.

למה אני לא יכול להיות נורמלי כמו כולם ופשוט ללמוד לפי התכנית?

כי אני, איקס, בעל כישרון נדיר בסיבוך עצמי. חבל רק שאי אפשר להתפרנס מזה.