מהיום בו האינטרנט נכנס לשימוש היומיומי שלי, ההתייחסות שלי אליו הייתה שונה. כשזה התחיל הייתי בן 13 וחצי, אי שם בשנת 1997, ובניגוד מוחלט לרוב האנשים, אני חיפשתי דרכים כדי ליצור קשר, ולהגיע לעוד אנשים. בהתחלה זה היה בחדרי צ'אטים.
לרוב ביאהו, ולאחר מכן ב-וובמאסטר. ואשכרה היו לי אנשים שדיברתי איתם שם באפן קבוע.
אח"כ ב- ICQ וב-AIM שם היו לי מערכות יחסים רחוקות ומוזרות מאד.
ולבסוף כאן בישרא.
ומדי פעם, אני נזכר בהם, בכל אותם האנשים. בעטרה מוובמאאסטר, בשירן ואורית ממושב נורדיה שהתכתבנו נון סטופ ואף הייתה לנו קבוצת סיפור פנטזיה מתמשכת על בסיס הארי פוטר, בקרן ובענבר שהתייחסתי אליה לא כמו שהייתי צריך, באיתי, בג'ון, באשלי ואליסון שהתכתבו איתי שנתיים, בולאדה שאיתה גם נפגשתי בניו יורק, בצמד המיכליות מאפרת שהיום אחת מהן מתנחלת הארדקור בחברון ובעוד רבים ורבות טובים וטובות - וכל זה מהתקופה שלפני ישרא!! גם מפה היו כל כך הרבה אנשים, חלקם השתרבבו לחיי חלקם היו והלכו וחלקם נשארו בצד השני של המסך, מיקה2, אנאדרוואן, הסוחרת מונציה, בובה299, Free, ירדן, tiesh, קאי, פונד, ויקה, בינבה ועוד המון המון המון אחרים. ופתאום ביום בהיר אחד (הלילה חשוך אחד בשעה 02:33) כולם עוברים לי בראש. אני זוכר את כולם, אין לי ספק שזה לא הדדי ושאת רובם אין לי שום דרך למצוא בשנית (ולמה בכלל צריך?), וזה מוזר, וזה מרגיז ואני לא זוכר מספיק ואני לא מבין לאן נעלם אותו הזמן. למה הראש שלי עובד בצורה הזאת? למה אני זוכר את כולם? ולמה זה מציק לי?