לא משנה כמה סרטים נראה, לא משנה בכמה טקסים ננכח, לא משנה לכמה מחנות השמדה וגטאות ניסע,תמיד יהיה לנו קשה לתפוס את זה, את הררי הרשע והשנאה שפקדו את אירופה של שנות ה-40 והביאו כמעט להשמדת עמנו.
רודולף הס (היו 2 אני מדבר על הפחות מוכר) היה האיש שייסד את אושוויץ-בירקנאו, שפיקח על ניסויי הגז (שנוסה על המתנגדים הקומוניסטים), שהגה את רעיון שריפת הגופות ולמעשה הוא האיש שיצר את מפעל המוות הזה, מפעל המוות ששמו מעורר רעד וחלחלה באזני כל יהודי, מפעל המוות אושוויץ.
הוא פיקד על המחנה משך מספר שנים ולאחר המלחמה הוצא להורג במשפטי נירנברג.
במסגרת עבודה שטחית שנתנו לנו לעשות בתיכון לפני המסע לפולין אני החלטתי להתעמק בסוגיה וקראתי את האוטוביוגרפיה שלו. זו חוויה שלעולם לא אוכל לשכוח. בדפוס שחור על גבי דף לבן מצהיב מתואר תהליך ההשמדה באושוויץ בתאי הגזים ע"י האיש שהגה אותו וחזה בו אינספור פעמים. צמרמורת עוברת בגופי כשאני נזכר בדבריו ותחושת בחילה מציפה אותי.
איך אדם יכול לרצוח אלפי נשים, זקנים וטף משך יום שלם, ואז לצאת מחומות המחנה לשכונה המגורים של אנשי האס.אס שגרו בסמוך ולבלות עם אשתו וילדיו?! זהו הדבר הכי חולני שיש!!
מחר בשעה 10:00 בבוקר, אני רוצה שכל אחד ואחד מכם קוראי הנכבדים יחשוב על הקורבנות של אותו רודולף הס. כל 2 המיליונים שנמנים על קורבנותיו. על הילדים שהוא מתאר שבכניסה לתאי הגזים זיהו ג'וק ובאקט של ילדים קטנים החלו לרדוף אחריו, על הנשים שאת זעקותיהן ודפיקותיהן על קירות התאים הוא שמע יומיום, על הקשישים שראו את ילדיהם ונכדיהם נמקים אל מול עיניהם, וגם על אלה ששרדו, אלה ששרדו ושחייהם לעולם לא ישובו למסלול תקין לחלוטין, שכן רוב משפחתם אם לא כולה, חבריהם ומכריהם נרצחו ונטבחו באותה המלחמה. על כל אלה אני רוצה שתחשבו מחר בצפירה.
באותה נשימה אני רוצה לבקש מכם בקשה לא שגרתית, כ- 10 שניות מהצפירה בת שתי הדקות אני רוצה שתקדישו למחשבה הבאה, אני רוצה שתזכרו שמי שנרצחו שם היו כל היהודים, חרדים, דתיים, חילוניים, מתבוללים, ימנים, שמאלנים, פולנים, רוסים ואף גם מעדות המזרח (טוניסאים), ואפילו יהודים שדתם הומרה לנצרות במרחק שלא עלה על 4 דורות. את כל זה תזכרו ואז תבינו שלמרות שאנו מפולגים, בעלי דעות ומנטליות שונה לחלוטין זה מזה, יש משהו שמאחד אותנו עכשיו ושיאחד אותנו לנצח,
היותנו יהודים. זכרו את זה, והיאחזו בזה כמה שניתן, כדי שהפילוג בעם לא יהפוך לקרע וכדי שנוכל להמשיך ולהתקיים כעם וכאומה.
אוהב אתכם כואב את מותם, וזוכר שאחדותנו נכתבה בדמם,
איקס.
בדמם נכתבה אחדותנו...