לחלום בגדול

חזרתי ארצה, פוסט מדוקדק על פראג יעלה בימים הקרובים, אבל סה"כ נהנתי למרות תחושת ההחמצה...

לצעוד בכיכרות ובשדרות של פראג ולשיר יחד עם עוד אלפי ישראלים צהובים את השירים של מכבי זו חוויה מדהימה...

עם זאת, החזרה לארץ ויום העצמאות העלו אצלי כל מיני תהיות ומחשבות...

להיות בשדה התעופה ופתאום לקבל דה ז'ה וו מהטיסה של רותם לדרום אמריקה היה מפתיע וקצת מכאיב, לראות שוב במוחי איך היא נעלמת בשביל המוליך לעמדות השיקוף ולדיוטי פרי... הפעם האחרונה שראיתיה פנים אל מול פנים... ואז, בליל אמש היא שוב עלתה אל תודעתי כאשר בחגיגות העצמאות בפארק רעננה שר עידן רייכל את השיר שלנו, ממעמקים.

מה שעוד מטריד אותי הוא שהיא לא אהובת העבר היחידה שזכרונה צף לאחרונה במוחי ומטריד אותי, ישנה גם ניצן, הידידה הכי טובה שלי שכ"כ קרובה אלי שהייתי מאוהב בה שנתיים והיו איתה כ"כ הרבה בלאגנים ופתאום יש תחושה של משהו שונה. פתיחות ושקיפות מטורפת, דיבורים על מין, שינוי בשפת הגוף שלה ואני לא היחיד שרואה את זה... האם משהו משתנה אצלה?

האם היא פתאום שוקלת את זה? אני לא יודע... אני משער שלא כי אני סקפטי אבל כשמהצד אומרים לי שכן זה מחזק את התחושה שלי... אני לא יודע מה לחשוב כבר, לקוות שכן? לקוות שלא? היא יודעת שאני אסכים... אמרתי את זה בשיחות שלנו... אוח כל הסיפור הזה מטריד אותי, אני לא רוצה לסכן את הידידות שנבנתה בעמל כה רב, אבל מצד שני היא מכירה אותי הכי טוב שאפשר, ואני אותה גם כן ואני יודע כמה היא מיוחדת ו... ארררג

למה הכל חייב להיות מסובך כ"כ?

המחשבות האלה מציפות אותי ומטרידות אותי כמו גשם חזק.

גשם חזק, קשה לי לראות אפילו כשעיני פתוחות....

אוף...

לילה טוב...

X שמהרהר יותר מדי לאחרונה...