לחלום בגדול

הכל שונה.

כל מה שעצרתי, כל מה שצברתי שנתיים בזמן שמרחתי וגררתי את עצמי בסבל של הסמינריונים מתפוצץ החוצה בקצב רצחני.

שטפתי שותף בכיר במשרד על כך שאני לא מקבל את סוג העבודה שאני רוצה, ויש לי עוד פגישה עם השותף המנהל על זה.

יריתי את כל מה שאני חושב לעבר החברה שלי (שהיא בן אדם מקסים) והיא לא מסוגלת להתמודד עם הפרץ, מבחינתה היא יצאה עם מישהו אחר ועכשיו הכל שונה, מה שנכון ולא נכון. הכל משתנה אבל לא כי אני משתנה, אלא כי אני משחרר חלקים בי שהחזקתי בפנים.

אני רוצה הכל חזק יותר, רועש יותר, קיצוני יותר ומטורף יותר.

אני רוצה לשמוע מוזיקה באזניות שלי בפול ווליום בעבודה כדי לא לשמוע אף אחד וכדי לעבוד יותר טוב.

אני רוצה ללכת לכל אירוע ספורט שמתחשק לי, בגשם בשרב או לא.

אני רוצה לנהוג עם מוזיקה בפול ווליום ולצרוח אותה כל בוקר.

אני רוצה לשתות ואולי גם ג'וינט.

אני רוצה שמכל המילואים שאני עושה השנה לפחות תצא מלחמה איזורית שבה ננצח ונזיין אותם.

אני רוצה לשחות כל בוקר וללכת לחד"כ פעמיים-שלוש בשבוע.

אני רוצה לחוש את החיים בעוצמה גבוהה פי 10.

ולא ממש אכפת לי בת'כלס איך זה הולך להשתלב עם כל שאר העולם.

אה כן, ואני רוצה להכיר דברים חדשים כל יום. מוזיקה חדשה (רועשת או עם משמעות מעניינת), אנשים חדשים, דברים חדשים.

DOES THAT MAKE ME CRAZY?!?!?!