לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רק בינתיים...



כינוי:  anoni

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2008

נשברת ועפה לשמיים שלך.....


אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכב
 לחצו לה בבטן, הרביצו בגב
אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם
אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם
אמרו לה תראי, את חושבת אחרת
וגם כשגדלת את עדיין זוכרת
נשברת ועפה לשמיים שלך
 
ואולי במקרה יגמרו החיפושים
ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 
ואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהב רוצים שתצחק,
 שתחיה ועכשיו
אבל איך בחלום, היד מתרוממת
זה נראה אמיתי והנה היא שוב משחקת איתם
 והם נחמדים אוספים ממתקים ושומרים
 
 שאולי במקרה יגמרו החיפושים
 ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 ואיפה החיים שלך היום, הא?
מערכת ויתורים גדולה זה לא האמיתי שמחפשים
זה רק הרגש שחוטף מכה דירה יפה בעיר קרה,
 רחוק מכאן כל כך רחוק עכשיו, רחוק מכאן
 
 ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 ואיפה החיים שלך ואיפה חברים שלך

 

יום שבת היה יום ההתפכחות הזמנית שלי... מכירים את זה?

 

שקורה איזה משהו ואז אתה מחליט (כמובן שבכאילו) זהו שברו את הכלים ולא משחקים....

 

ואחרי שאתה מוציא קיטור

(אצלי זה בדרך כלל להתקשר לחברה אחת ספציפית ומאוד מיוחדת

שאחרי שאני נירגעת היא תמיד אומרת באותה נשימה שאני כ"כ מדהימה וחבל שאני מתנהגת בצורה פטאטית....

ואז אני בוכה עוד קצת ונירגעת....)

אתה שוכח. אתה פשוט זוכר שמשהו מבעס אותך וזהו ... כיאלו זה גירוד חיש גד ספונטני או פריסל שלא הצלחת לפתור...

 (ד"א אני תמיד פותרת פריסל...)

 

אז בכל מקרה זה מה שבד"כ קורה לי.... אבל הפעם התובנות שלי היו ממש מפחידות...  לדוגמא...

ניזכרתי בדמות מהעבר שתמיד רציתי להצדיק את "הכייף" וכשהייתי חוטפת את "הרע" הייתי חושבת על דרך יותר טובה להראות שאני שווה....  כיאלו שהיה לי איזה צאנס....  וזה בדיוק מה שקורה לי עם האדיוט שלי....

 

בעבודה אני בסה"כ חודש וחצי ואני על תקן 2 משרות חשובות מבלי שמשהו יבדוק אותי... 

הסוכני מכירות ההנהלת חשבונות,

הש. קוחות כולם פונים אלי....  כי אני תמיד משדרת קונטרול...  אני מסוגלת להכל..... לחברים שלי אני תמיד נותנת כח... ומייעצת הכי נכון...  אבל כשאני נופלת.... וואו... זה נפילה רצינית....

 

יום שישי.... יצאתי שוב לאשדוד... לאותה  מסיבת חברים ... הבחור שמההתחלה מצא חן בעיני.... אייל

 התחיל איתי שוב...  בפעם החמישית....

 ובגלל שכבר לפחות 3 פעמים ניסיתי לארגן מצב עם האידיוט שלי ותמיד זה לא הסתדר... 

מצאתי את עצמי פעם 2 בחיים מתנשקת במסיבה... ושאלוהים יסלח לי... זה לא היה תענוג....

 הבחור הזה -אייל לא יודע לסיים נשיקה!!! איך אפשר לסיים נשיקה עם פה פתוח?!?!

 

ואז הוא רצה שניפגש גם למחרת ולא הבנתי מה לעזאזל אני עושה? אני בכלל לא רציתי אותו רציתי רק להצליח במקום שאחרות ניכשלו....  וכ"כ ניגעלתי מעצמי.... אפילו שזו רק נשיקה אחרי המון המון זמן בגלות אבל גם למהגרים יש סטנדרטים......

 

בקיצור....

 

אני כל רגע פנוי של מחשבה אני חושבת מה אני רוצה... ואני מגיעה למה אני לא רוצה....

אין לי רצון לקבל מאחרים כי אני פשוט לא יודעת איך....

אני משננת מנטרות כאלה ואחרות....  כועסת על אלה שהשאירו בי צלקות... הכל.....

 

בסוף אני מחייכת ואומרת לעצמי.... עזבי חרטות....

יש לך הכל.... לא משנה איך... א משנה ...למה....  לא חסר לך כלום....

נכון... שהבסיס לא טוב... נכון שאלא שחיזקו אותך לא היו מהמשפחה שלך, אבל הם לא פחות טובים מהם בלשון המעטה..

 

פשוט תפסיקי להתעסק במה יהיה.... אלא תהני ממה שיש.....

 

וזה מה שרציתי להעביר היום... למי שרוצה וגם למי שלא...

 

בעיקר למי שצריך......

 

המון נשיקות.

 

אני.

 

נכתב על ידי anoni , 28/1/2008 23:35   בקטגוריות הירהורים, הרהורים, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת, שחרור קיטור, יומן  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



617
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לanoni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על anoni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)