לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רק בינתיים...



כינוי:  anoni

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נשברת ועפה לשמיים שלך.....


אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכב
 לחצו לה בבטן, הרביצו בגב
אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם
אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם
אמרו לה תראי, את חושבת אחרת
וגם כשגדלת את עדיין זוכרת
נשברת ועפה לשמיים שלך
 
ואולי במקרה יגמרו החיפושים
ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 
ואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהב רוצים שתצחק,
 שתחיה ועכשיו
אבל איך בחלום, היד מתרוממת
זה נראה אמיתי והנה היא שוב משחקת איתם
 והם נחמדים אוספים ממתקים ושומרים
 
 שאולי במקרה יגמרו החיפושים
 ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 ואיפה החיים שלך היום, הא?
מערכת ויתורים גדולה זה לא האמיתי שמחפשים
זה רק הרגש שחוטף מכה דירה יפה בעיר קרה,
 רחוק מכאן כל כך רחוק עכשיו, רחוק מכאן
 
 ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 ואיפה החיים שלך ואיפה חברים שלך

 

יום שבת היה יום ההתפכחות הזמנית שלי... מכירים את זה?

 

שקורה איזה משהו ואז אתה מחליט (כמובן שבכאילו) זהו שברו את הכלים ולא משחקים....

 

ואחרי שאתה מוציא קיטור

(אצלי זה בדרך כלל להתקשר לחברה אחת ספציפית ומאוד מיוחדת

שאחרי שאני נירגעת היא תמיד אומרת באותה נשימה שאני כ"כ מדהימה וחבל שאני מתנהגת בצורה פטאטית....

ואז אני בוכה עוד קצת ונירגעת....)

אתה שוכח. אתה פשוט זוכר שמשהו מבעס אותך וזהו ... כיאלו זה גירוד חיש גד ספונטני או פריסל שלא הצלחת לפתור...

 (ד"א אני תמיד פותרת פריסל...)

 

אז בכל מקרה זה מה שבד"כ קורה לי.... אבל הפעם התובנות שלי היו ממש מפחידות...  לדוגמא...

ניזכרתי בדמות מהעבר שתמיד רציתי להצדיק את "הכייף" וכשהייתי חוטפת את "הרע" הייתי חושבת על דרך יותר טובה להראות שאני שווה....  כיאלו שהיה לי איזה צאנס....  וזה בדיוק מה שקורה לי עם האדיוט שלי....

 

בעבודה אני בסה"כ חודש וחצי ואני על תקן 2 משרות חשובות מבלי שמשהו יבדוק אותי... 

הסוכני מכירות ההנהלת חשבונות,

הש. קוחות כולם פונים אלי....  כי אני תמיד משדרת קונטרול...  אני מסוגלת להכל..... לחברים שלי אני תמיד נותנת כח... ומייעצת הכי נכון...  אבל כשאני נופלת.... וואו... זה נפילה רצינית....

 

יום שישי.... יצאתי שוב לאשדוד... לאותה  מסיבת חברים ... הבחור שמההתחלה מצא חן בעיני.... אייל

 התחיל איתי שוב...  בפעם החמישית....

 ובגלל שכבר לפחות 3 פעמים ניסיתי לארגן מצב עם האידיוט שלי ותמיד זה לא הסתדר... 

מצאתי את עצמי פעם 2 בחיים מתנשקת במסיבה... ושאלוהים יסלח לי... זה לא היה תענוג....

 הבחור הזה -אייל לא יודע לסיים נשיקה!!! איך אפשר לסיים נשיקה עם פה פתוח?!?!

 

ואז הוא רצה שניפגש גם למחרת ולא הבנתי מה לעזאזל אני עושה? אני בכלל לא רציתי אותו רציתי רק להצליח במקום שאחרות ניכשלו....  וכ"כ ניגעלתי מעצמי.... אפילו שזו רק נשיקה אחרי המון המון זמן בגלות אבל גם למהגרים יש סטנדרטים......

 

בקיצור....

 

אני כל רגע פנוי של מחשבה אני חושבת מה אני רוצה... ואני מגיעה למה אני לא רוצה....

אין לי רצון לקבל מאחרים כי אני פשוט לא יודעת איך....

אני משננת מנטרות כאלה ואחרות....  כועסת על אלה שהשאירו בי צלקות... הכל.....

 

בסוף אני מחייכת ואומרת לעצמי.... עזבי חרטות....

יש לך הכל.... לא משנה איך... א משנה ...למה....  לא חסר לך כלום....

נכון... שהבסיס לא טוב... נכון שאלא שחיזקו אותך לא היו מהמשפחה שלך, אבל הם לא פחות טובים מהם בלשון המעטה..

 

פשוט תפסיקי להתעסק במה יהיה.... אלא תהני ממה שיש.....

 

וזה מה שרציתי להעביר היום... למי שרוצה וגם למי שלא...

 

בעיקר למי שצריך......

 

המון נשיקות.

 

אני.

 

נכתב על ידי anoni , 28/1/2008 23:35   בקטגוריות הירהורים, הרהורים, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת, שחרור קיטור, יומן  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך שגלגל מסתובב לו....


 

יש מקרים שאני אומרת יא'אללה, כמה שנחשוב שאנחנו חכמים, העולם/יקום וכו' יותר חזק מאיתנו....

 

לדוגמא....

 

לפני כמה ימים  הייתי עם האובססיה שלי... הבחור היחיד שבחמש שנים האחרונות הוכיח לי שאין לי בעיות בחיים ...

חוץ ממנו כמובן..

 

התחלנו כהרגלנו... ואז שוב אמרתי לו פנינת חוכמה האופיינית  לי רק איתו....  "מאמי , אתה יודע שאני בעייתית..."

והמאמי שלי בלי להיתבלבל עונה לי בחיוך סבלני..  "לי אין בעיה עם זה ולך?

 

הבנתי שזה הזמן לפתוח קלפים.

 

ברור!!! אחרי זה אני משובשת שבוע!

 

סליחה אני לא מתכוון...

 

לא בגללך! אל תיתלהב, זה ההורמונים שלא נירגעים....  לפעמים אני אוהבת להציק לו...

 

העברנו שעה וארבעים בחירמונים לוהטים שלא היו מביישים בני נוער סוררים... בהיתחשב בניסיוני הדל והעלוב...

 

(לזכותי יאמר- אני פה רק בשביל להדליק את הגברים לראות אותכם מתחננים...ולא לעשות כלום.........      עד ששכח תי כמה מהנה זה יכול להיות... )

 

מכל נגיעה, ליטוף, נשיקה.... התנשמתי נאנקתי עד שגרוני התייבש בצורה הכי שיכולה להיות....

 

 שמהנשימות כבר הגרון נישרט לכם- אז זה זה. 

 

בקיצור למרות שהיינו לבושים- נירגענו קצת...  רציתי לברוח אבל הוא לא עזב אותי חיבק ליטף... ולחש מילים...

הייתי בעננים ,חשבתי לעצמי הייתכן?!?!?!?

 

אז לא.

 

עברו  ארבעה ימים (שבינהם שלחתי לו  מזל טוב- הוא בן 34 הקשיש) והוא אפילו לא סימס לי..

 

למזלי בימים האלה עבדתי כמו מטורפת מ08:30  עד 20:30  21:00 ....  אבל בין לבין חשבתי לעצמי...

 

אני רוצה ילד.  אני לא מחכה לגיל 30  בהיזדמנות הראשונה שתהיה לי אני סוף סוף אשכב עם מישהו ו.... אולי...

 

היה לי מאוד עצוב מהמחשבה הזו ... כי זה בעצם להשלים עם העובדה שאני לא אמצא את מה שאני מחפשת או במקרה שלי, לא מחפשת...

 

לפתע......!!!!!!!!!!!!!!!!

 

התקשר ג' בחור נחמד כבן 30 (אני יודעת שאתם תחשבו שאני מתלהבת.... אבל זה הבלוג שלי ומותר לי...)

 

ניפגשנו, סוף סוף בחור עם ראש על הכתפיים, 1.83 גר 5 דק' ממני...  ברגל. 

 

עכשיו לשורה התחתונה- אם הוא היה מתחיל איתי אי שם- בח-י-י-ם לא הייתי מסתכלת עליו, הוא ניראה קרימינלי, מסוכן קצת... , לא יודעת... ניראה לא כ"כ יציב.... אבל האמת- לדעתי....

 

הוא מחיר מציאה עם מכה קטנה המצריכה תיקון שתיתגלה בזמן הטסט.... בינתיים- יש לי ביטוח.

 

 

לילה טוב ו.....

 

נשיקות.

 

אני. 

נכתב על ידי anoni , 5/1/2008 00:29   בקטגוריות הירהורים, הרהורים, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ניפגש במדרגות הרבנות...


היי,

 

כמו שחשבתי.... לא רעדה האדמה ולא פירפרה לי הבטן.... הוא נחמד... אבל...

אני אתן לו צ'אנס רק בשביל להעסיק את עצמי....

 

היום בעבודה  אחד מהחברה הטובים ממש ירד עלי...  מה, בת כמה את. את כבר זקנה... בסוף ישאר לך רק הבררה...

מי ירצה אותך זקנה... את תשארי רווקה זקנה וכו'... האמת שממש ניפגעתי....  אני בסה"כ חודש בעבודה , לא ממש משוחחת איתו... והוא מרשה לעצמו להעביר בקורת....

 

זה קורה גם לכם? 

מה יש לאנשים שמרגישים צורך לענות במיוחד כשלא שואלים אותם?!

 

ניסיתי להסביר לו שאני בחורה עצמאית שיודעת מה היא לא רוצה, וזה לא לבקר במדרגות הרבנות שנה אחרי חתונה בשביל גט.

 

מה לעשות שאני לא מסתובבת בחוגים שהבחורים שם גבוהים, רציניים, ובטווח גילאיים נורמליים?

 

אם תשמעו איזה פגישות היו לי...

 

אחד התעניין במצב החשבון בנק שלי, השני שאל אם אני מלווה כסף לבן זוג.... השלישי רצה שאעבור לגור איתו בטברייה.... הרביעי טען שהוא לא לוחץ בסקס אבל בפגישה השלישית כמעט אנס אותי, אה והיה גם עוד אחד שאחרי 4 פגישות  רצה לדעת שאני מבטיחה  שעוד  חודשיים אני אעבור איתו להולנד כי הוא קיבל הצעה שם.. (הוא דוקטור...)

 

אני לא מקטרת אבל  הוא עוד יבוא מי שחיכיתי לו....

הסביבה לוחצת כי זה עיניין של נורמה חברתית אבל  אני יודעת שאני לא צריכה לדאוג... אולי אני עוד לא מוכנה  מספיק...

כמובן שאם צימוקי היה מעוניין הייתי מאוד מוכנה כי תכלס. אני מבשלת אופה, מנקה,עובדת, מחנכת (יש לי 4 ילדים שלא ילדתי  אבל זה סיפור אחר...) רוקדת ויודעת לעשות מסג' קטלני אני סקסית וילדה טובה...  אפשר לבקש יותר?!

 

טוב, אז...

 

אני הולכת לקרוע את העיר...

 

נשיקות.

 

 אני

נכתב על ידי anoni , 27/12/2007 21:02   בקטגוריות הירהורים, הרהורים, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
617
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לanoni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על anoni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)