לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רק בינתיים...



כינוי:  anoni

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

העבר פיתאום דפק בדלת.....


העבר פיתאום דפק בדלת....

לא הייתי מוכנה לזה... אוי זה כל כך כואב.... מאיפה פתאום עלה כל הכאב הזה??? ידעתי תמיד שהוא חבוי לו מתחת להרבה שכבות...

אבל איך פתאום הכל צף....

 

אפילו לבכי היתה הרגשה שונה כאילו הנשמה עולה והדמעות היו כל כך כבדות ומלוחות.... שכחתי כמה כואב ומרוקן יכול להיות כאב...

שכחתי או רציתי לשכוח את הגעגוע....

 

החבר הראשון שלי ניפטר כשהייתי בת 20... זו היתה אהבה מטורפת שנימשכה 7 שנים... השלמה בלתי מוסברת... נשמות תאומות... הוא ניפטר מתאונת דרכים...

 

כבר שנים אני משכנעת את עצמי שזה חלק מהחיים, ושהשלמתי עם החלל שנישאר, שהוא אומנם לא בעולמנו אבל הוא שומע ויודע.. וטוב לו...

ופיתאום היום שמעתי באפליקציה של אייל גולן שיר שלא הכרתי... וזה היה מוזר...אישה וגם ילדה... ולמילים היה משמועות כואבת בעיני... "השנים מתחלפות בעיני את נישארת בת 20 ...את האישה שלי נסיכה שלי ...את אהבתי היחידה....אלוהים לך נתן את היפה במתנות...

 

הדמעות זלגו הבטן ניכנסה פנימה והבכי פשוט לא הפסיק,מכירים את הקוצר נשימה הזה... כמו שהיינו ילדים קטנים... שחשבנו שעולמנו חרב עלינו... ואפילו לא הבנו... הייתי חייבת לשמוע שוב את השיר.. אבל מהדמעות לא ראיתי כלום ולחצתי על השיר מאושרת... שיר שמח לכאורה אבל זה היה גרוע יותר...

 

באותה נקודת זמן הרגשתי כאילו המילים יוצאות ממנו... קחי לך זמן ותגלי לאן את ממשיכה ללכת, איתך תמיד אני אהיה מוכן לתת לך יד מלטפת אם תרצי תוכלי לדמיין את כל מה שאין.... הכל מונח בשבילך אם תרצי לגעת....

 

לא יודעת כמה זמן המשכתי לבכות, דיברתי איתו,בכיתי לו, התחננתי... כאבתי... שלא תבינו לא נכון...

 

יצאתי עם גברים אחריו, שיתפתי אותו בתקופות מסויימות... אפלו צחקתי איתו... הוא אף פעם לא השיב... וזה היה בסדר... אהבתי אחריו.. לא אותו דבר..

אבל אהבתי פיניתי מקום... אפילו הרשתי לעצמי לא לבקר אותו... שלא לדבר על זה שעל התמונות מזמן ויתרתי...

אני יוצאת מבלה מפלרטטת... אבל שאלוהים יעזור לי....  בבכי היום הרגשתי פעם ראשונה... שהכל משחק... מעטפת כדי להמשיך לחיות....

ניכנסתי להתקלח... שטפתי מעלי את העצב... אני מקווה שהוא יבקר בחלומ הלילה יחייך ויומר לי יפה שלי התגעגעתי אז באתי...  תמשיכי בחייך אני פה מחכה לך... אל תפחדי...

נכתב על ידי anoni , 15/8/2012 23:17   בקטגוריות הירהורים, יומן, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכתב לילדה שהייתי..


היי לך,

 

אני יודעת עליך הכל אל תנסי להסתיר... אני יודעת כמה את חסרת ביטחון...

כמה את מרגישה לבד, כמה את זקוקה לאהבה וכמה את מפחדת לצאת דפוקה...

האמת .. משהו אצלך ישאר משובש... אבל את לא תהיי שונה מכלל האנשים..

הפחד והחרדה ילוו אותך תמיד.. אבל זה ייתן לך את הכח להמשיך...

את לא תמותי כל כך מהר... את תעברי משבר אחרי משבר... אחד יותר מפחיד מהשני..

יהיו לך מצבים שתרגישי רוח מהלכת בין אנשים חיים.. לא תחושה נעימה.. אבל את תעברי גם אותה..

הפחד להיות ניזקקת ילווה אותך ואת תמיד תהיי מוקפת אנשים אך תרגישי בדידות...

אני יודעת שזה מיייאש ואף נישמע מדכא יותר ממה שעובר עליך עכשיו.. אבל אני שומרת עליך :)

את צריכה להבין כמה שיותר מוקדם-את אדם ניפלא... אנשים פשוט שומעים מה שהם רוצים וזוכרים מה שהם רוצים..

לצערי את תמיד רצית להיות בסדר ושמעת רק את מה שאת צריכה לתקן בעצמך...

לא הבנת שהם רואים את הטעויות שלהם בך ומקדימים את המאוחר...

אם יש משהו שאת צריכה לתקן זה את הצורך לרצות...

היום בגיל 30 אני יכולה לומר לך את יכולה להיות לבד- ככה אף אחד לא מתקרב לרגש שלך..

אבל חבל, יש בך כ"כ הרבה דברים טובים...קחי אויר ותתחילי מסע..

החיים יחייכו אם רק תפסיקי לחשוש... יהיו לך חיים יפים.. עם שימחה ,עצב,צחוק,אכזבות,אהבות,פרידות..

את תימצאי תמיד את הדרך ובכל סיום תמצאי התחלה... תאמיני לי אני יודעת :)

אני הולכת לישון עם חיוך ובידיעה שאי שם עמוק תמיד יהיה הספק שאולי משהו לא עשית טוב-

גם אם האמת- אין בך כל פגם,וההצלחה האהבה,ההערכה תמיד מלווה אותך וגם אם לא תיתני לה להיכנס,

זו ההחלטה שלך, ואת הרי יודעת הכי טוב מה נכון לך,

אוהבת אותך לאורך כל הדרך,

אני.

נכתב על ידי anoni , 7/4/2010 00:07   בקטגוריות הירהורים, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשברת ועפה לשמיים שלך.....


אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכב
 לחצו לה בבטן, הרביצו בגב
אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם
אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם
אמרו לה תראי, את חושבת אחרת
וגם כשגדלת את עדיין זוכרת
נשברת ועפה לשמיים שלך
 
ואולי במקרה יגמרו החיפושים
ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 
ואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהב רוצים שתצחק,
 שתחיה ועכשיו
אבל איך בחלום, היד מתרוממת
זה נראה אמיתי והנה היא שוב משחקת איתם
 והם נחמדים אוספים ממתקים ושומרים
 
 שאולי במקרה יגמרו החיפושים
 ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 ואיפה החיים שלך היום, הא?
מערכת ויתורים גדולה זה לא האמיתי שמחפשים
זה רק הרגש שחוטף מכה דירה יפה בעיר קרה,
 רחוק מכאן כל כך רחוק עכשיו, רחוק מכאן
 
 ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים
 ואיפה החיים שלך ואיפה חברים שלך

 

יום שבת היה יום ההתפכחות הזמנית שלי... מכירים את זה?

 

שקורה איזה משהו ואז אתה מחליט (כמובן שבכאילו) זהו שברו את הכלים ולא משחקים....

 

ואחרי שאתה מוציא קיטור

(אצלי זה בדרך כלל להתקשר לחברה אחת ספציפית ומאוד מיוחדת

שאחרי שאני נירגעת היא תמיד אומרת באותה נשימה שאני כ"כ מדהימה וחבל שאני מתנהגת בצורה פטאטית....

ואז אני בוכה עוד קצת ונירגעת....)

אתה שוכח. אתה פשוט זוכר שמשהו מבעס אותך וזהו ... כיאלו זה גירוד חיש גד ספונטני או פריסל שלא הצלחת לפתור...

 (ד"א אני תמיד פותרת פריסל...)

 

אז בכל מקרה זה מה שבד"כ קורה לי.... אבל הפעם התובנות שלי היו ממש מפחידות...  לדוגמא...

ניזכרתי בדמות מהעבר שתמיד רציתי להצדיק את "הכייף" וכשהייתי חוטפת את "הרע" הייתי חושבת על דרך יותר טובה להראות שאני שווה....  כיאלו שהיה לי איזה צאנס....  וזה בדיוק מה שקורה לי עם האדיוט שלי....

 

בעבודה אני בסה"כ חודש וחצי ואני על תקן 2 משרות חשובות מבלי שמשהו יבדוק אותי... 

הסוכני מכירות ההנהלת חשבונות,

הש. קוחות כולם פונים אלי....  כי אני תמיד משדרת קונטרול...  אני מסוגלת להכל..... לחברים שלי אני תמיד נותנת כח... ומייעצת הכי נכון...  אבל כשאני נופלת.... וואו... זה נפילה רצינית....

 

יום שישי.... יצאתי שוב לאשדוד... לאותה  מסיבת חברים ... הבחור שמההתחלה מצא חן בעיני.... אייל

 התחיל איתי שוב...  בפעם החמישית....

 ובגלל שכבר לפחות 3 פעמים ניסיתי לארגן מצב עם האידיוט שלי ותמיד זה לא הסתדר... 

מצאתי את עצמי פעם 2 בחיים מתנשקת במסיבה... ושאלוהים יסלח לי... זה לא היה תענוג....

 הבחור הזה -אייל לא יודע לסיים נשיקה!!! איך אפשר לסיים נשיקה עם פה פתוח?!?!

 

ואז הוא רצה שניפגש גם למחרת ולא הבנתי מה לעזאזל אני עושה? אני בכלל לא רציתי אותו רציתי רק להצליח במקום שאחרות ניכשלו....  וכ"כ ניגעלתי מעצמי.... אפילו שזו רק נשיקה אחרי המון המון זמן בגלות אבל גם למהגרים יש סטנדרטים......

 

בקיצור....

 

אני כל רגע פנוי של מחשבה אני חושבת מה אני רוצה... ואני מגיעה למה אני לא רוצה....

אין לי רצון לקבל מאחרים כי אני פשוט לא יודעת איך....

אני משננת מנטרות כאלה ואחרות....  כועסת על אלה שהשאירו בי צלקות... הכל.....

 

בסוף אני מחייכת ואומרת לעצמי.... עזבי חרטות....

יש לך הכל.... לא משנה איך... א משנה ...למה....  לא חסר לך כלום....

נכון... שהבסיס לא טוב... נכון שאלא שחיזקו אותך לא היו מהמשפחה שלך, אבל הם לא פחות טובים מהם בלשון המעטה..

 

פשוט תפסיקי להתעסק במה יהיה.... אלא תהני ממה שיש.....

 

וזה מה שרציתי להעביר היום... למי שרוצה וגם למי שלא...

 

בעיקר למי שצריך......

 

המון נשיקות.

 

אני.

 

נכתב על ידי anoni , 28/1/2008 23:35   בקטגוריות הירהורים, הרהורים, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת, שחרור קיטור, יומן  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
617
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לanoni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על anoni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)