היום, יום ה', בערב עשיתי גיחה לקניון שבעת הכוכבים. יותר מאוחר עשיתי רכיבת
אופניים בפארק ובטיילת (בחלק הצפוני של הטיילת הדרומית... היה איזה אירוע
עם תחרות(?), עקפתי אותו). לא ראיתי אפאחת מתאימה. תמונות בהמשך.
תזכורת
אני מזכיר לכם/ן (כמו שכתבתי בפוסט הזה) שאתם/ן הקוראים/ות שלי, אתם/ן ה"שגרירים" שלי, כלומר שאם אתם/ן מכירים (גם בעקיפין) מישהי שמתאימה לתאור הזה, אז אתם/ן יכולים/ות לנסות לשדך בינינו ומי יודע? אולי יצא מזה זיווג (והנה עשיתם מעשה טוב...).
רץ למרחקים לא ידועים...
כשאת/ה
מתחיל שנת לימודים בבית-הספר, את/ה יודע שמתישהו היא תסתיים (בסוף שנת
הלימודים..). כשאת/ה מתחיל את השירות הצבאי הסדיר, את/ה יודע שמתישהו
הוא יסתיים (תאריך השיחרור...). גם כשאת/ה מתחיל לימודים באוניברסיטה (או
מכללה בימינו), את/ה יודע שאם תעמוד בכל הבחינות והמטלות, תגיע ל'גמר'
(טקס חלוקת התארים).
גם כשרץ מתחיל ריצה, בין אם זו ריצת
של מאה מטר או ריצת מרתון של כ42 ק"מ, הוא יודע שיש לה לריצה קו גמר ידוע
מראש. הרץ הראשון נקרא רץ למרחקים קצרים ואילו האחרון רץ למרחקים ארוכים.
להבדיל... לעניני... החיפושים שלי אחר בת-זוג נמשכים למעשה מרגע שהפכתי
לאדם בוגר, אולי איפשהו בגיל 17 (כלומר ממש די מזמן) ואני עדיין לא רואה
בוודאות יחסית היכן, מתי (ואם בכלל..) אמצא בת-זוג מתאימה, אני "רץ" (מחפש) עד להודעה חדשה... (עד שאמצא, אני מקווה).
כך אני מכנה את עצמי (בהקשר הזה): "רץ למרחקים לא
ידועים".... לתפקד במצב של חוסר ודאות מתמשך זה לא הכי נחמד, אם כי מבחינות
מסויימות זה אולי דווקא מחשל בתחומים מסויימים. לחוסר הוודאות במקרה חיפוש
הזוגיות ניכנס גם גורם ששונה מעט משאר הדוגמאות שהבאתי והוא שמדובר ברצון
ובפעילות של שני אנשים (בני הזוג). בשאר המסגרות שתיארתי יש מסלול מובנה
וברור והוא פחות תלוי ברצון של צד אחר, אלא בעמידתך במטלות/יעדים וכד',
שנאמר "צריך שניים לטנגו" - זה לא מספיק שאני מנסה לחפש... בת-זוגי העתידית
צריכה לעזור לי למצא אותה...
הנה התמונה מקניון 7 הכוכבים:
והנה התמונה של הים התיכון בלילה...:
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
