עוד לא נשוי

דיווח 285

היום, יום ד' אחה"צ נמצאתי, ללא קשר לגיחות החיפוש, בקניון עזריאלי, כך שניצלתי את ההזדמנות 'לתצפת את השטח...'. ראיתי הרבה בחורות נאות (יותר או פחות), אבל לא ראיתי אפאחת מתאימה. תמונה מקניון עזריאלי מהיום בהמשך.

מכשולים וחששות

אני כל (או רוב) הזמן עסוק, במה שקשור לחיפושי אחר בת-זוג, במחשבה על איך בת הזוג תהיה, מידת הכימיה שתשרה בינינו וכד'. אני פחות מעסיק את עצמי בדברים שמסביב. אחד הדברים האלה הוא למשל ההורים של הבחורה. אני זוכר שפעם קראתי מישהו שכתב שאם היתה לו בת צעירה (נניח בת 19, רק לצורך הדוגמא) הוא לא היה נותן לה לצאת עם מישהו מבוגר משמעותית ממנה..

ראשית אדם בוגר מעל גיל 18, הוא אדם שרשאי להחליט בעצמו, אבל שנית, דווקא המציאות הוכיחה לי את ההיפך (מטענת אותו מישהו שכתב). אני לא מדווח כאן בבלוג על כל דייט שיש לי (למרות שיש, אם בכלל, ממש מעט) אבל למשל בשנה האחרונה יצא לי להכיר בחורה צעירה (בתחילת שנות העשרים שלה) שיודעת בן כמה אני (הכרנו דרך האינטרנט) ודווקא הוריה לא רק שלא התנגדו (למרות פער הגיל הגדול) לאפשרות של קשר בינינו אלא אף תמכו באפשרות (התיאורטית במקרה זה, כי אני לא רציתי, בהחלט לא בגלל הגיל (להיפך אני מעדיף מישהי צעירה) אלא מסיבות אחרות של אי-התאמה) הזו.

אני זוכר שכשהייתי בערך בן 29 הכרתי מישהי אז בת 19 וגם שם הייתי צריך לעבור את "ועדת הקבלה של ההורים" (הדייט הראשון היה בביתה עם ההורים שלה..!) ועברתי אותה בהצלחה. כמה שנים אחרי כשהייתי בן 34 הכרתי מישהי בת 21 וגם שם "עברתי ועדת קבלה" (גם כאן בשלב ההכרות המאד ראשוני) בהצלחה. כנראה שהורים הם לא כאלה דוגמטיים ומתערבים בימינו, כך שלחשש הזה, אין בהכרח ביסוס עובדתי לפחות מניסיוני.

עדיין, אני מניח שיכולים, כמו שכותרת הקטע מציינת, להיות מכשולים וחששות. אני משתדל לא להעסיק את עצמי יותר מידי בזה, זה בעיקר עלול 'לרפות את ידי' (במידה מסויימת), כי גם בכל מקרה, זה בגדר ספקולציות לא מבוססות מה יהיה כשאכיר מישהי מתאימה. אני קודם צריך להכיר אותה...

נ.נ. תזכורת ה'מיני חידה' מאתמול ממתינה לפתרון.

הנה התמונה מהיום מקניון עזריאלי:

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.