עוד לא נשוי

דיווח 297

היום, יום ה', בערב עשיתי סיבוב הליכה בת"א. לא ראיתי אפאחת מתאימה היום, מה שכן, תוך כדי הליכה מישהי ברחוב שאלה אותי "יש לך אש?", היא לא שאלה את הגברים האחרים (והצעירים) שהלכו לפני ואחרי... (אני לפעמים מתלבט עם עצמי אם שאלות מסוג זה הן שאלות תמימות או איזו רמיזה של התעניינות?... בכל מקרה היא לא היתה הטיפוס שלי חיצונית..). בהמשך ההליכה ראיתי אישה שמנה, אבל די מבוגרת, עם גזרה מאד נשית כמו שאני אוהב (חזה ממש ענק ואגן רחב) מממ... אני הרבה פעמים מתלבט עם עצמי (פעם שניה "מתלבט"! פעם שלישית: גלידה!) האם ההגדרה הנכונה של מה שאני מחפש מבחינת מבנה גוף אצל בת-זוג היא 'מלאה' או 'שמנה' (או כמו בשם המבצע 'שמנמנה')? זה כנראה תלוי... (זה אפשרי, זה אפשרי וזה אפשרי... כמו שאמרו חכמים: "הכל תלוי באופן המילוי" ). תמונה מכיכר אתרים מסיבוב ההליכה של היום בהמשך.

יום הכיפורים

יום הכיפורים בפתח וזה בהחלט יום מתאים לחשבון נפש. לפני עניין חשבון הנפש אציין שבפוסט של יום הכיפורים הראשון בבלוג (ב2007), כתבתי על כך שבעצם צום, למרות שזו דרך אפשרית לענות את הגוף, זה לא מצווה בצורה מפורשת בתורה (התורה שבכתב, זו התורה שאני מכיר בה כתורה משמים), אבל זו בהחלט אפשרות הגיונית ואין בוודאי פסול בצום שכזה, להיפך. בתורה מצווים לענות את הגוף (כתוב "הנפש", אך נפש בתורה זהו הגוף) וכתוב שאסור לעסוק במלאכה באותו היום.

אני נוהג ביום הכיפורים, כבר כמה שנים, לצום -אבל- באופן מעט שונה. אני לא אוכל כלום מערב יום כיפור ועד ערב היום שלמחרת אבל אני כן שותה מים במהלך יום הכיפורים. מכיוון שבתורה (שוב, שבכתב) לא מצויין שזו חובה לא לשתות, אני מרשה לעצמי לשתות מים (ורק מים (מים מסוננים)) כי זה לדעתי עדיין מציין את היום (ומענה מעט את הגוף), אבל גם מאפשר לנקות את הגוף טוב יותר (?. "ניקוי רעלים"?).

והגעתי לעניין חשבון הנפש: יש משהו טוב בזה שכולנו "עוצרים מלכת" (לא בדיוק פיזית, אמנם) ביום אחד בשנה ויכולים לחשוב על השנה שחלפה, על מה עשינו לא טוב (או לא מספיק טוב), כמובן חרטה כנה על חטאים, אם היו כאלה (בתקווה שלא היו) וכד'. היום למשל, לקראת חשבון הנפש שלי ליום כיפור, חשבתי על זה שאולי אני צריך לפתח יותר גמישות מחשבתית למשל בתחום חיפושי אחר בת-זוג, כלומר לא לשנות את מה שאני מחפש בבת-זוג, אלא להתגמש בדרכי ומאמצי החיפוש (ותמיד יש מקום לשיפורים).

אני חושב שגם בת-הזוג הפוטנציאלית שלי (שעדיין אינני מכיר אותה... או שמא "בנות-זוג" (בצורת רבות) כי עשויות להיות כמה כאלה, מתוכן תהיה כמובן בפועל אחת) צריכה לעשות חשבון נפש עם עצמה. האם (בהנחה שהיא קוראת כאן בכלל... הנחנה מאד הנחתית...) היא עשתה מאמץ מספיק כדי לנסות להכיר אותי? בסופו של דבר חצי מהאחריות לקשר עתידי שלנו היא שלה...

וכמו כמעט כל שנה ביום כיפור, אני מזכיר את "חגיגת האופניים" שהיא די לא מתאימה לדעתי ליום שכזה. אני גם רוכב אופניים די פעיל (כל השנה) וגם לי לכאורה(!) 'קורץ' לעלות איתם על הכבישים הפנויים, אבל אני לא אעשה את זה ביום כיפור. אני חושב שהיה טוב, אם גם הורים לילדים, יסבירו לילדיהם את חשיבות היום הזה (אני יכול להתחיל להתפלסף ולשאול בשביל מה קמה מדינת ישראל? תשובה: כבית לעם היהודי. מה מייחד/מציין את העם הזה אם לא ספר הספרים - התנ"ך? ומה שמצווה בו (ויום כיפור הוא צווי ברור ומרכזי)? וכו' וכו', אבל לא אכנס לזה עכשיו (נכון שלפי אותו הגיון של ראשית הפוסט - גם אין צווי לא לנסוע על אופניים ביום כיפור... אבל הנסיעה באופניים נעשית גם כמעין תענוג ('כיף') וזה נראה לי מנוגד לרוח היום המיוחד הזה)). מי שמאד רוצה לרכב על כבישים פנויים ממכוניות, יכול למשל לחכות שבוע ל'סובב ווינר ת"א'.

הנה התמונה מהיום (מכיכר אתרים):

והנה אותו קטע קלאסי, (La Folia) בגירסת ויולדי, שקישרתי אתמול אבל בביצוע (ועיבוד?) שונים. קטע בהחלט מעניין ומרגש לטעמי:

אני, בלי נדר... אחזור לדווח, אי"ה, ביום ראשון.